התובענה הינה להפחתת מזונות משפחת התובע אשר נפסקו בהסכמה ביום 1.2.01. התובע נשוי לאימם של הקטינים כדמו"י מיום 13.10.1974. לצדדים נולדו 4 ילדים. הילדים היו הקטינים בתובענת האם למזונותיהם ולמזונות אישה.
האם יש להפחית את המזונות?
עילה להפחתת מזונות היא, רק בשינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי דמי המזונות, כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל נטל ההוכחה, כי חלה עליו החובה להוכיח שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדמי מזונות המוסכמים על הצדדים.
השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. כמו כן, שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין. שינויים הנובעים מעצם פסיקת המזונות אינם בגדר "שינוי נסיבות מהותי", שכן תוצאה אחרת הייתה מאפשרת לכל נתבע המחויב במזונות לעתור להקטנתם בשל כך שמצבו הכספי הורע לעומת מצבו קודם מתן פסק הדין.
קרא גם...
יש הגיון בדבר, כי ההסכמה לא להפחית במזונות אם וכאשר הילדה תתבגר מצביע על הבנת הצדדים, שאפילו ילדה בגירה נשארת סמוכה לשולחן האם ואין ביכולת האם לשאת בהוצאותיה בכוחות עצמה. לכאן או לכאן ניתן לקבוע, שהאישה כאם ומזונותיה נכללים כאגב אורחא בתובענה, זאת מאחר ולא ניתן לפסוק להפחתת מזונות הילדים מבלי לקבוע מהם מזונות האישה, כאמור. במקרה זה, סכום המזונות הנקוב הינו מזונות הילדים.
ייצוג עצמי של האב
הבעל מלין על כך שנכנס להסכם ללא ייצוג/יעוץ משפטי. נכון הדבר שהיה קיים חוסר איזון בכך שהאישה כן הייתה מיוצגת בדיון ביום 1.2.01. אין האב טוען לכישלון בהבנתו במוסכם, אלא טוען שנכנס למוסכמות בתמימות וההליך בפני עצמו, לפי הנסיבות, היה בעיקרו לא הוגן, לכן טוען שיש לבטל את פסה"ד והמוסכמות שהוסכמו במסגרתו.
הזכות לייצוג עצמי הינו יסודי וניתן לקבוע שמהווה חלק מיסודות כבוד האדם וחירותו ( סע’ 8 לחוק).
אם אדם מחליט לייצג את עצמו בהליך אזרחי, אין ביהמ"ש מתערב. יחד עם זאת נראה, שעדיף היה הדבר אילו היה מקבל הבעל הסבר על זכאותו לקבל ייצוג משפט ועל הויתור עליו, עוד בטרם מתן החלטה/פס"ד. אולם, אין בכך כדי לקבל עמדת האב, זאת מאחר ופעל לפי פסה"ד מיום 1.2.2001 ועד הגשת התובענה. ניתן לקבוע נוכח חלוף הזמן, חל שיהוי על כל טענה כנגד פסה"ד הנוגעת לאיכות הייצוג או העדרו.
קרא עוד:
אין בפרוטוקול כל סימן או ראיה בגין אי הבנת הבעל את המצב. אי לכך, מדובר בטענה ערטילאית אשר אין ממש בה ועל לכן דינה להידחות.
שינוי נסיבות, האמנם?
כל טענות הבעל על שינוי משמעותי בהכנסותיו לא מגיעות לסף הנדרש להטיית מאזן הצטברויות הראיות כדי לשכנעני בעניין. יחד עם זאת, עזבה הבת את הבית. מזונות הקטינים עומדים על סך 2,000 ₪ והיה על הבעל לעתור להפחתתם עד עזיבת הבת את בית האם. מאחר ולא עשה כן, יש להפחית חלקה ממזונות כל הילדים רק מיום הגשת התובענה 21.1.07 ולא ממועד העזיבה בשנת 2002. מאחר ונקבע שסכום המזונות יישאר על כנו חרף הגעת הבן לגיל בגרות, ניתן לקבוע, שהסך 2,000 ש"ח כולל שליש מזונות ילד כבגיר.
הפסיקה קובעת ’מזונות סף’ 1,200 ש"ח ללא מדור וחינוך. כמו כן, ניתן לקבוע סכום מדורג בגין מספר ילדים. לכן, סכום 2,000 ש"ח המקורי תואם את הפסיקה למזונות סף. יוער, שאין בפסיקת המזונות דבר וחצי דבר על השתתפות הצדדים בהוצאות חינוך, או הוצאות רפואיות חריגות. לכן, סכום המזונות צנוע ביותר.
לסיכום,
מאחר ומדובר במזונות שנקבעו בהסכם, ומאחר וביהמ"ש אינו מקבל טענות הבעל בעניין שינוי מהותי ביכולת ההשתכרות שלו, עדיין יש מקום להפחתת סכום המזונות לגבי הבת, שאינה גרה בבית והינה נשואה וזאת על פי הפסיקה הקיימת בהפחתת מזונות בגיר. סכום המזונות בסך 2,000 ש"ח בתוספת מדד בהתאם לפסה"ד יופחת ב- 25% מיום 21.1.07, שהינו יום הגשת התובענה.
