פסקי דין - דיני משפחה
פני תביעת האב להחזרת שני ילדיו הקטינים להולנד, בהתאם להוראות חוק אמנת האג (ילדים חטופים) התשנ"א-1991 (להלן: "אמנת האג").
בפני, בקשתה של המבקשת להתיר לה לעשות שימוש במנות זרעו של בעלה המנוח ולצורך הולדת ילדם המשותף.
הצדדים הינם זוג נשוי אשר נשאו ביום 28.10.02 ומנישואיהם אלו נולד לצדדים בן יליד 1.9.03. בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט הכוללים, תביעת מזונות שהוגשה לבית המשפט על ידי הקטין באמצעות אימו – הנתבעת בתיק דנן, ופירוק שיתוף של דירת המגורים והמטלטלין שהוגש על ידי התובע כנגד הנתבעת
פניי תביעה לפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ בגין הפרת הבטחת נישואין, שהגישה התובעת – כנגד הנתבע
האם מוסמך בית המשפט להורות על עריכת בדיקה גנטית למת לצורך קביעת אבהותו על קטין?
ק
טינה שטרם מלאו לה שלוש שנים וכבר כל הוויתה - המחלוקת הניטשת בין הוריה ביחס לשאלה מי מהם יהיה המחזיק בה, זה אומר "כולה שלי", וזו אומרת "כולה שלי", כפי שאראה בהמשך גם כשהצעתי "ויחלוקו" - נעניתי, בשלילה ובלית ברירה נאלצת אני ליישב מחלוקת עדינה זו בדרך של הכרעה שיפוטית.
ל
פני התנגדות לקיום הצוואות של המנוחה -------ז"ל (צוואה מיום 14.3.01 וצוואה מיום 13.5.01).העובדות המנוחה, ילידת 7.4.36, רווקה שלא נישאה מעולם. המנוחה חלתה במחלת הסרטן - מחלה גרורתית מוחית.
ב- 10/00 עברה המנוחה ניתוח להסרה של גידול סרטני בצד ימין של המוח . ב- 28.12.00 מאובחן אצל המנוחה גידול חוזר באותו מקום וגידול נוסף בצד השמאלי של המוח. ביום 31.12.00 מגישים המבקשים -------, אחיה של המנוחה בקשה לפיה "כב’ ביהמ"ש מתבקש באופן דחוף ובהול להורות על מינוי המבקשים כאפוטרופסים לענייני גוף על החסויה".
בפניי תביעה למזונות קטינה (התובעת 2), ילידת 19.10.00. הקטינה נולדה ממערכת יחסים שניהלו התובעת מס’ 1 והנתבע ללא קשר נישואין...
הורי הקטינה, שניהם רווקים הכירו, בהיותם בגיל העשרה, בשכונת מגוריהם בדרום ת"א. כעבור כשנה וחצי של הכרות עברו להתגורר יחד וביום 21.11.01 נולדה בתם. המגורים המשותפים החזיקו זמן קצר, ובעקבות חשדות של האב לקיום קשרים של האם עם גברים, החליט לעזוב את הבית...
עניינה של התביעה שלפני - תובענה לפס"ד הצהרתי, אותה הגיש אדם נגד בת זוגו לשעבר ונגד בנה הבגיר, ובמסגרת תביעה זו ביקש להצהיר כי מחד גיסא הינו זכאי למחצית הזכויות שלה בחשבונות הבנק הרשומים על שמה, ומאידך ביקש להצהיר כי הנתבעת שותפה במחצית החובות שנצברו על שמו, ועוד עליה להחזיר לו סכום של 30,000 ₪, וכן סכומים מאת הנתבע 2 שהוא כאמור בנה הבגיר של הנתבעת 4...
היש להעתר לתובענה שהגיש אב לביטול חיובו במזונות ילדיו, מזונות שהוסכמו בין ההורים, וזאת בשל השינוי במצבו הבריאותי – האב אלכוהוליסט, חולה אפילפסיה ואשר הוכר ע"י המל"ל כבעל נכות כללית בשיעור של 75%; היש בסמכות האם לוותר על מזונות הבת שבגרה? – לשתי קושיות אלו נדרשתי בפסק דיני זה
בפני תביעה להגדלת מזונות שהוגשה בשם קטינים - שהוריהם התגרשו זה מזה – שני אחיהם נמצאים במשמורת אביהם, הנתבע, ואילו התובעים, במשמורת אמם
במקרה שבפני מדובר בהורים שנשאו בטקס אזרחי אך לא נרשמו במשרד הפנים כנשואים ועלי להכריע האם יש ליתן צו לפיו שם משפחתה של האם, התובעת, ישאר שם משפחתם של הקטינים ואליו יתווסף כשם משפחה שני שם משפחת האב, כעמדת האם, (קרי – "פרלמן-אלמוני") או שמא יירשם שם משפחתו של האב, הנתבע, כשם משפחתם הראשון של הקטינים ושם משפחתה של האם יהיה שם משפחתם השני של הקטינים, כדרישת האב (קרי- "אלמוני – פרלמן")
בהחלטתי בדבר פסילה עצמית נכתבה על דרך הצמצום המרבי, ומבלי להעמיק ולהיכנס לגופם של דברים, אך ורק מתוך חפצי לכבד את עמדתה של כב’ נציבת תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציבה) לפיה על ביהמ"ש:"למנוע העלאת דבר הגשת תלונה או החלטה שניתנה בה מצד המתדיינים או באי כוחם, ולהימנע מלהעלות דברים אלה ביוזמתו באולם הדיונים, או בהחלטה היוצאת מלפני ביהמ"
לפני תביעה לפרוק שיתוף בדירת מגורים אשר הגיש התובע נגד הנתבעת אשתו לשעבר.
בפני בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה בדבר פינוי דירת מגורים, הנמצאת ברחוב ..., וזאת עד למתן פסק-דין בתביעה, אותה הגישה המבקשת ובמסגרתה היא עתרה לביטול ההסכם (שלהלן), אשר מכוחו ננקטו הליכי הפינוי (להלן – "הבקשה").
שתי קטינות נולדו מקשר זוגי של אם יהודיה ואב מוסלמי - אזרח מצרים. קטינה אחת ילידת 98’ וקטינה אחרת ילידת 2001. כעת, תובעות הקטינות מזונות מאביהן ועניינו של פסק דין זה הוא הכרעה בתביעתן של הקטינות...
בקרוב פסקי דין נוספים...
לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן