מינוי אפוטרופוס

כעיקרון, האב והאם כאחד הם האפוטרופוס הטבעי על ילדיהם. במידה ואחד מההורים נפטר, ההורה השני הוא האפוטרופוס הטבעי. אולם בית המשפט לענייני משפחה רשאי בנוסף על ההורה שנותר בחיים למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שייקבע בית המשפט (למשל: רק לגוף או רק לרכוש). 

מינוי אפוטרופוס נוסף, אימתי?

מינוי אפוטרופוס נוסף יתבצע רק אם יש סיבה מיוחדת לכך, בשביל עיקרון טובת הילד, ולאחר שניתנה הזדמנות להורה שנותר בחיים להשמיע את טענותיו. 

למעשה המינוי הנוסף ייעשה במצבים חריגים בהם מתקיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטין מלבד ההורה הטבעי הנותר בחיים.דרישת המחוקק לקיומה של "סיבה מיוחדת" למינוי כאמור, נובעת מן התפיסה היסודית לפיה אין להתערב באוטונומיה ובפרטיות של התא המשפחתי בלא עילה מיוחדת ויוצאת דופן המצדיקה זאת. 

מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטין פוגעת בזכותו של ההורה הטבעי להחזיק בילדו או לדאוג לצרכיו החומריים והרוחניים- תרבותיים, ולפיכך מתחייבת הוכחתה של עילה כאמור.

נסיבות מיוחדות למינוי אפוטרופוס נוסף

נסיבות מיוחדות הם מקרים בהם מגלה ההורה אדישות ואי איכפתיות לגבי חלק מחובותיו כהורה, הימנעות רצונית מתמשכת מלקיים חובה כזאת, או אי היות ההורה בלתי מסוגל מטעמים אובייקטיבים למלא את החובה האמורה, כשברור הוא כי החסך שייגרם לקטין יפגע בבריאותו הנפשית או הגופנית במידה כזאת שאינה מאפשרת השלמה עם המשכו של המצב הקיים.

* מידע נוסף על אפוטרופוס בגיל הזהב האתר Human.

המידע נכתב ע"י עו"ד כנרת בר-לב ממשרד מילר ושות’, עורכי דין. מידע זה אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.