|
בעניין: |
1. ש' ה' א'
2. ש' י' (קטין)
3. ש' ר 'ח' (קטינה)
4. ש' ח' י' (קטין)
5. ש' ש' (קטינה)
6. ש' נ' (קטינה) |
| |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד |
מאיר הגר /יוסי אשכנזי |
התובעים |
|
|
נ ג ד |
| |
|
|
ש' י' |
| |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד |
ערן פלס ואח' |
הנתבע |
פסק דין
כללי
1. בפני תביעה למזונות ילדים ולמזונות עבר שהגישה התובעת 1 (להלן: "התובעת" ו/או "האם") בשמה ובשם ילדיה, התובעים 2-6: י' יליד 1992; ר' ח' ילידת 1993; ח' י' יליד 1996; ש' ילידת 2001 ונ' ילידת 2003 (להלן: "הקטינים") כנגד בעלה לשעבר-הנתבע (להלן: "הנתבע" ו/או "האב").
2. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1991.
3. הנתבע עזב את הארץ בחודש נובמבר 2004 ועבר להתגורר ב..., שם הוא מתגורר כיום .
4. בני הזוג התגרשו זה מזה לפני כשנה, ביום .... תשס"ח (בחודש ....2007 ).
5. הנתבע נישא בשנית ולאשתו הנוכחית שני ילדים מנישואים קודמים.
6. התובעת והנתבע הינם בעלים במשותף של דירה ב... המושכרת תמורת סך של 2,000 ₪ לחודש.
7. בתקופה שבין חודש פברואר 2006 עד חודש אוגוסט אותה שנה, העביר הנתבע לתובעת, באמצעות צד שלישי, סך של 1,500 $ לחודש. לאחר מכן העביר סך של 1,000$ לחודש עד חודש דצמבר 2006 ולאחר מכן חדל להעביר לה כספים פרט לסכום חד פעמי של 2,000$ שהעביר לה לאחר שהתגרשו (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 10-20; לעניין הסכום החד פעמי ראה מוצג נ/1 וכן סע' 16-17 לכתב התביעה).
8. בהחלטתי מיום 22/05/08, חייבתי את הנתבע במזונות זמניים בסך של 4,500 ₪ לחודש (בש"א 52854/08).
9. הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11/12/08. נוכח כך, הוריתי בהחלטתי בדיון על מחיקת תצהיר עדותו הראשית של הנתבע, שהוגש רק בבוקרו של אותו יום, וכן על מחיקת התצהיר התומך בכתב הגנתו.
10. נוכח החלטתי כאמור בעניין מחיקת תצהיריו של הנתבע, יוצא אפוא כי כל שעומדת בפני בית המשפט בהליך זה היא גרסת התובעת ,עליו נחקרה על ידי ב"כ הנתבע, והיא בלבד.
11. בתום ישיבת ההוכחות ולאחר שמיעת הסיכומים הציע ביהמ"ש הצעה לצדדים. ומאחר ולא עלה בידי ב"כ הנתבע להשיג את מרשו טלפונית באותו מעמד על מנת לעדכנו בפרטי הצעת ביהמ"ש ,הודיעו ב"כ הצדדים כי יעדכנו את ביהמ"ש בתוצאות המו"מ. ביום 15/12/08 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לפיה הם מנהלים מו"מ. בהחלטתי מיום 16/12/08, הוריתי לצדדים לעדכן בעניין עד ליום 23/12/08. נוכח כך שלא הוגשה כל הודעת עדכון כאמור, קבעתי בהחלטתי מיום 31/12/08 כי באם לא יגישו הצדדים הסכם עד ליום 04/01/09, יינתן פסק דין בתביעה. הצדדים לא הגישו לבית המשפט כל הסכם. לפיכך ניתן פסק דין זה.
דיון
המסגרת המשפטית
12. על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 , אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הוראות הדין האישי החל עליו.
13. על פי הדין העברי חיוב במזונות ילדים עד גיל 6, שהינם מ"קטני קטינים", מוטל על האב באופן אבסולוטי. חיוב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו בגילאי 6 עד 15 מקורו בתקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד (ראה ע"א 1375/93 אבוטבול נ' אבוטבול, פ"ד נ(1) 215, 219). מגיל 15 עד 18 חובת המזונות נלמדת מדיני צדקה הכלליים במשפט העברי. החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסת האב אלא גם את הכנסתה של האם, ואם השניים משתכרים, הרי שההוצאות יחולקו ביניהם ביחסיות מתאימה.
14. הלכה היא ,לעניין צרכיו הבסיסיים של קטין, כי אלה אינם נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב אלא מדובר בחובה משפטית שהקריטריון היחיד לה הוא צרכי הקטין. בגדר הצרכים ההכרחיים והבסיסיים של קטין נכללים: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות לרבות אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, חשמל, מים, גז, טלפון וארנונה), מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ותחבורה. מה שמעבר לכך – דוגמת צעצועים, חופשות, ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש – נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה וכפופים לתנאי האמידות של שני ההורים כפי שיפורטו להלן.
15. יכולתו של האב לצורך קביעת היקף המזונות ההכרחיים אינה נקבעת אך ורק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו דוגמת רכוש, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת רכוש, חסכונות וכן פוטנציאל השתכרותו על פי מקצועו וכישוריו (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147 ; ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721).
16. בחובת מזונות מדין צדקה האם שווה לאב וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה ליתן צדקה, ובקיומם של שאר המבחנים לגבי חוב צדקה: (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 822, בעמ' 829-828 ; ע"א 591/81 פורטוגז הנ"ל; ע"א 254/76 יענקלוביץ נ' יענקלוביץ פ"ד לא(3) 169; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, שם בעמ' 14; וכן סקירת הנושא בספרו של פרופ' מ. שאווה, הדין האישי בישראל, מהדורה רביעית מורחבת, מודן הוצאה לאור, תל-אביב, התשס"א – 2001 עמ' 273 , 278-280 ובעמ' 299).
17. רק כאשר האישה "אמידה", בין אם מנכסים ובין אם מעבודה, ומצבה הכלכלי שפיר מעבר לפרנסת עצמה – רק אז תחויב במזונות ילדיה מדין צדקה. ברם, כאשר אין משכורתה של האישה מספיקה למחייתה יחויב האב לבדו במזונות אלה (תמ"א (ת"א) 2245/88 הדר נ' הדר, פ"מ נא(1) 411, 414; א' גריידי מזונות ילדים – הלכה ומעשה, מהדורה שניה, בעמ' 115).
18. לצורך פסיקת מזונות מדין צדקה יש לבדוק את רמת החיים אליה הורגל הילד ("כדי מחסורו"), את יכולת ההשתכרות של ההורים ("אמיד") ואת מצבו של הילד ("נצרך").(ראה לעניין זה ע"א 210/82 גלבר הנ"ל ).
מן הכלל אל הפרט:
צרכי הקטינים
19. התובעת פירטה בכתב התביעה את צרכי הקטינים (לא כולל דמי מדור) כדלקמן: סך של 2,475 ₪ לחודש עבור הקטין י'; סך של 2,799 ₪ לחודש עבור הקטינה ח'; סך של 2,197 ₪ לחודש עבור הקטין ח'; סך של 1,671 עבור הקטינה ש'; סך של 1,743 ₪ לחודש עבור הקטינה נ'.
20. הלכה היא כי תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת, יש להוכיח היטב ולבסס בראיות. כן נקבע, כי במקום שאין טיעון עובדתי סביר בנוגע לצרכים הנתבעים, אין לשלול אפשרות של דחיית תביעת המזונות מן הטעם שלא הוכחה במידה נאותה (ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ (1) 69).
21. עיקר האסמכתאות שצירפה התובעת לכתב התביעה ולתצהיר עדותה הראשית נוגעות לצרכיהם המיוחדים של הקטינים, להוצאות אחזקת מדור ולהלוואות שהתובעת נטלה מגורמים שונים, אנשים פרטיים וארגונים, לצרכי מחייה.
22. מן המפורסמות הוא כי בית המשפט רשאי לאמוד את סכום המזונות גם על פי ניסיון חייו כשופט אשר בתוך עמו הוא יושב. כן נפסק, כי בית המשפט יכול לקבוע את היקף צרכיו ההכרחיים של קטין על בסיס ידיעתו השיפוטית הכללית (ראה ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לא(3) 25; ע"א 613/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 825).
23. מקובל כיום בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין אחד עומדים על סך של 1,150-1,200 ₪ לחודש, ללא הוצאות מדור וגן [ע"מ (י-ם) 789/05 ע.ד נ' ע.י , תק-מח 2006 (1) 1859 ובר"ע (ת"א) 1895/02 ב.י. נ' ב.נ. מיום 20/01/03]. סכום זה אינו טעון הוכחה בראיות ואולם מה שמעבר לו, טעון הוכחה כאמור בע"א כהן הנ"ל.
24. התובעת אישרה כי הקטין י' שוהה בפנימיה. לדבריה, הוא חוזר הביתה לשבתות ולעיתים אף באמצע השבוע.
25. התובעת אישרה כי היא אינה משלמת עבור שהותו של י' בפנימיה וכי הנתבע הוא הנושא בתשלום זה ישירות לפנימיה. בעניין זה טוענת התובעת כי הנתבע איים כי אם תתבע מזונות, הוא יחדל מלשלם עבור הפנימיה ויהא עליה לשאת בתשלום זה.
26. התובעת לא ציינה אילו צרכים מסופקים לקטין י' על ידי הפנימיה ולא הוכיחה את הוצאתיה בפועל על הקטין בפרק הזמן שהוא שוהה בבית.
27. נוכח כך, סבורני כי יש ליישם בענייננו את העיקרון שנקבע בפסיקה ולפיו ההנחה היא כי הוצאותיו של קטין השוהה בפנימיה, לא כולל עלות דמי הפנימיה, עומדות על מחצית מהוצאותיו של ילד השוהה דרך קבע בבית (בר"ע (תל אביב) 76/90 ברזילי נ' ברזילי (לא פורסם)).
28. נוכח טענת התובעת בעניין האפשרות כי הנתבע יחדל מלשאת בתשלום שכר הלימוד והשהייה בפנימיה נוכח תביעת המזונות שהגישה נגדו, הנני קובע כי הנתבע ימשיך לשאת בהוצאה זו, בנוסף לדמי המזונות כפי שייפסקו להלן והוא ייחשב לצרכי גביה כחוב מזונות.
מדור
29. התובעת עותרת לחיוב הנתבע בחלקם של הקטינים ברכיב המדור בשיעור של 80% מדמי שכירות דירת מגוריהם בשכונת ... ועל פי חישובה- סך של 500$ מתוך סך של 650$ לחודש.
30. התובעת לא ציינה מהו הבסיס המשפטי עליו היא מסתמכת בעניין השיעור הנתבע בגין חלקם של הקטינים ברכיב המדור.
31. סבורני, על פי העקרונות שנקבעו הפסיקה, כי יש להעמיד את חלקם של חמשת הקטינים על שיעור של 55% (ע"א 552/87 ורד נ' ורד , פ"ד מב (3), 599 ; ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג (4) 201). יוצא אפוא כי בענייננו, חלקם של הקטינים בדמי השכירות עומד על סך של 360$ לחודש. יוצא כי במזונותיו של כל אחד מן הקטינים יכללו דמי מדור בסך של 72$ ובשקלים - סך של 280 ₪.
מצבו הכלכלי של האב
32. לטענת התובעת, הנתבע עובד כמנהל חנות בשר ב....,מקום מגוריו כיום; כנהג המסיע שלוחי התרמות בין עשירי העיר וכי הוא אף נהג לסעוד קשיש בביתו בלילות.
33. לטענתה, ידוע לה מדברים שאמר לה הנתבע כי הוא בעל השקעות נדל"ן בבודפשט ובבוקרשט. טענה זו לא הוכחה בפני.
34. התובעת טוענת כי יכולת ההשתכרות של הנתבע לפני שעזב את הארץ עמדה על 13,000 ₪ בחודש (ראה בסיכומי בא כוחה, עמ' 12 לפרוטוקול ש' 5-6); לטענתה, הנתבע עבד במהלך חייהם המשותפים בתלמוד תורה "..." והכנסתו החודשית עמדה על סך של 7,000 ₪. (התובעת צירפה תלוש שכר ממקום עבודתו הנ"ל- נספח ד' לתצהיר עדותה הראשית). בשעות אחה"צ עבד הנתבע בניהול חנות ספרים והשתכר סך של 4,000 ₪ לחודש. כמו כן הנתבע לימד תלמידים פרטיים מפעם לפעם והשתכר סך של 1,000 ₪ לחודש. (סע' 9 לתצהיר עדותה הראשית).
35. לגרסתה, הכנסת הנתבע למן העת שעבר ל... עומדת על סכומים גבוהים יותר. את טענתה זו מבססת התובעת על דברים שאמר לה- כך לגרסתה, הנתבע עצמו (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 7-8 ובעמ' 11, ש' 4, 9-10). התובעת טוענת כי בתחילה הנתבע עבד כנהג משלוחים בחנות הבשר ולאחר תקופה החל לעבוד בחנות כמנקר במשרה מלאה, בגין עבודתו זו משולמת לו משכורת מכובדת (סע' 10 לתצהיר עדותה הראשית). כן היא מוסיפה כי לנתבע הכנסה נוספת משלוחי התרומות אותם הוא מסיע אשר משלמים לו מחצית מכספי התרומות שהם מגייסים.
36. בקביעת הכנסותיו של הנתבע אני מביא בחשבון את חלקו בדמי השכירות המתקבלים מן הדירה שבבעלות הצדדים ב......
37. הלכה פסוקה היא כי בפסיקת מזונות יתחשב בית המשפט בצרכיו המינימאליים של האב וכי יש להותיר בידו סכום הדרוש לו למחייתו (ע"א 456/70 אלכסנדר נ' אלכסנדר, פ"ד כו(1) 735 ורע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, תק-על 2001(1) 1440).
38. בהקשר זה, ובהתייחס לטענת ב"כ הנתבע שהועלתה על ידו מספר פעמים במהלך ישיבת ההוכחות, בנוגע למשפחה החדשה שהקים הנתבע, אומר כי העובדה כי לאשתו הנוכחית של הנתבע שני ילדים מנישואים קודמים המתגוררים עם הנתבע, אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין חובתו לשאת במזונות ילדיו הקטינים ואין בה כדי להוות תירוץ לפסיקת מזונות נמוכים ממה שאלו זקוקים למחייתם.
מצבה הכלכלי של האם
39. התובעת העידה כי היא אינה עובדת למן העת בה נפרדו הצדדים כאשר עד אז היא עבדה בעבודות שונות במועצה למניעת תאונות דרכים וכפיאנית (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 7).
40. לדבריה, מצבה הבריאותי כיום בו היא סובלת משש פריצות דיסק בגבה, אינו מאפשר לה לעבוד . כן לדבריה הדאגה והטיפול בקטנים אינם מאפשרים לה לעבוד באופן מסודר . יצוין כי התובעת הביעה רצון ותקווה לשוב למעגל העבודה בזמן הקרוב (שם, ש' 19-25).
41. התובעת העידה כי עד לפני כארבעה חודשים, קבלה קצבת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי בסך של 2,700 ₪ לחודש (סע' 8 לתצהיר עדותה הראשית).
42. כיום התובעת מקבלת קצבת ילדים מן הביטוח לאומי בסך של 1,160 ₪ לחודש.
43. לתובעת זכות למחצית דמי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה שבבעלות הצדדים.
החזר הוצאות
44. התובעת עותרת לחיוב הנתבע בהחזר הוצאותיה שהוציאה על ילדיהם החל מ- 11/2004 ,מועד עזיבתו את הארץ ועד להגשת התביעה למעט תקופה של עשרה חודשים במהלכה העביר לה הנתבע כספים כמפורט בסע' 7 דלעיל. בהקשר זה היא מוסיפה: "ביהמ"ש מתבקש להביא במסגרת שיקוליו את העובדה שבמשך תקופה של כששה חודשים שהה הבן י' אצל משפחה אומנת. כמו כן, לאחר מתן הגט שלח הנתבע באופן חד פעמי סך של 2,000$ למזונות הילדים" (בסע' 17 לכתב התביעה).
45. בסע' 18 לכתב התביעה עותרת התובעת לחיוב הנתבע לשלם לה החזר הוצאות עבר שהוציאה עבור מזונות הקטינים בסך של 348,320 ₪. בנוסף, עותרת היא בסע' 19 לכתב התביעה לחיוב הנתבע בהחזר הוצאות מיוחדות שהוציאה עבור הקטינים, מעבר להוצאותיהם השוטפות, בסך של 27,729 ₪. התובעת פירטה את ההוצאות המיוחדות שהוציאה עבור כל אחד מן הקטינים ובכלל זה כללה סך של 15,000 ₪ בגין "דמי טיפול". לטענתה, במהלך שנת 2005 היא סבלה מפריצת דיסק חמורה, דבר שאילץ אותה להוציא מידי חודש סך שבין 1,000-1,500 ₪ לחודש עבור סיוע בטיפול בקטינים.
46. חלקה הארי של התקופה הרלוונטית בה הוציאה התובעת את ההוצאות הנטענות, הן הוצאות המחיה והן ההוצאות המיוחדות, הינה תקופה בה הצדדים חיו בנפרד, הנתבע בחו"ל והתובעת בישראל, אולם עודם היו נשואים זל"ז (בני הזוג התגרשו בחודש 11/2007 והתביעה הוגשה ביום 25/03/08). כיוון שכך, בהיות הצדדים נשואים באותה תקופה, הרי שמתעוררת לגבי התובעת "חזקת המחילה" לפיה חזקה על אישה נשואה שמוחלת על זכותה לתבוע כספים שהוציאה עבור עצמה או עבור ילדיה.
ניתן למצוא סקירה ממצה של הדין העברי בעניין מחילה על מזונות עבר של ילדים בדומה למחילה על מזונות עבר של האישה בע"א 366/77 פלוני נ' פלונית , פ"ד לד (1), 229 והמסקנה שם היא כי : "העולה מן המקובץ כי לענין מזונות של קטין, קיימת זכות תביעה ל"מזונות לשעבר" פרט למקרה שבו ניתנו המזונות לקטין על-ידי אם הקטין כשהיתה נשואה לאבי הקטין. שאזי קיימת ההנחה שוויתרה על סכום המזונות שהוציאה" .
47. חזקת המחילה ניתנת לסתירה בראיות אשר תצבענה על כך כי לא היתה מחילה בפועל מצד האישה. ראה בהקשר זה עמדת כב' השופט א' רובינשטיין בע"מ 7664/05 פלונית ואח' נ' פלוני, תק-על 2006 (1) 1564 כי כיום, חזקה זו ניתנת לסתירה בפחות קושי מבעבר (פסקה י' לפסק דינו).
48. הגם שהתובעת לא התייחסה במפורש לחזקת המחילה, סבורני כי ניתן להסיק מן הנסיבות על כי זו נסתרה בנוגע לתקופה שחודש 11/2004, עת עזב הנתבע את הארץ ועד לחודש 02/2006, עת החל הנתבע להעביר כספים לידי התובעת עבור הקטינים (להלן: "התקופה הרלוונטית"). זאת, אני מסיק מגרסת התובעת בסע' 6 לכתב התביעה: "במשך תקופה קצרה של מספר חודשים, בהם התנהל משא ומתן בין א' לנתבע בניסיון לסיים את הסכסוך (הכוונה, על פי הסדר הכרונולוגי של האירועים המתוארים בכתב התביעה, לזמן סמוך לאחר עזיבת הנתבע את הארץ-א.כ) במהלך המשא ומתן הציבה א' כתנאי מקדמי את תשלום מזונות הילדים מצבה הכלכלי של א' באותה עת היה בכי רע, הנתבע לא שלח אגורה שחוקה למזונות ילדיו וא' נאלצה להחזיק את הבית לבד ללא כל עזרה...". לגרסת התובעת, בעקבות אותו תנאי שהציבה בעניין המזונות, החל הנתבע להעביר לה כספים במשך תקופה של עשרה חודשים החל מחודש 02/2006.
49. התובעת הציגה אמנם קבלות חלקיות לגבי סכומים ששילמה אולם אין בהן הוכחה מלאה להוצאות שהוציאה בתקופה הרלוונטית. נוכח כך, איני רואה לפסוק סכום ההשבה על פי הסכום בו נקבה התובעת בסע' 18 לכתב התביעה כסכום שהוציאה עבור הוצאות שוטפות עבור הקטינים, אלא אפסוק הסכום על דרך האומדנא בהיות תביעה להחזר הוצאות מסווגת כתביעת מזונות בנוסף לסיווגה כתביעה כספית (ראה לעניין זה פסק דינה של כב' השופטת ש' גליק בתמ"ש (חדרה) 3710/06 ש.ח נ' ר.נ, תק-מש 2007 (2) 28; פסקה 24 לפסק הדין).
50. בהתחשב בכך ששכר הדירה על דירת המגורים של התובעת והקטינים עמד עד ליום 12/2007 על סך של 500 $ לחודש (סע' 12 א' לכתב התביעה) לעומת 650$ כיום, יוצא שחלקם של הקטינים ברכיב זה עמד על סך של 275$ לעומת 360 $ כיום כאמור בסע' 31 לעיל. הואיל וכך, הנתבע יחויב בתשלום החזר הוצאות לתובעת בסך דמי המזונות שייקבע בניכוי סך של 85$ לחודש (השווה בשקלים לסך של 330 ₪ ) המגלם את ההפרש בין הסכומים הנ"ל וזאת, לתקופה של 15 חודשים.
51. באשר לסעד הנתבע של החזר הוצאות מיוחדות כמפורט בסע' 19 לכתב התביעה- אף לגבי הסכום הנתבע בסך של 27,729 ₪ לא צירפה התובעת קבלות מלאות; לגבי הסכום הנתבע בגין דמי טיפול, איני רואה לחייב הנתבע בהחזר הוצאה זו הואיל ולא הובאה לגביו כל אסמכתא שהיא וסבורני כי ניתן לראות בקצבת הילדים ששולמה לידי התובעת כמקור להוצאה הנטענת עבור עזרה וסיוע לתובעת בשל מצבה הרפואי, ככל שהוצאה בסכומים הנטענים. באשר ליתר ההוצאות החריגות המופרטות בסע' 19 לכתב התביעה, לאחר שעיינתי בקבלות שצירפה התובעת לכתבי טענותיה בנוגע להוצאות חריגות אלו ומכיוון שצרכיהם המיוחדים של הקטינים אינם שנויים במחלוקת, הנני מחייב הנתבע להשיב לתובעת סך של 5,000 ₪.
52. תוצאה זו אליה הגעתי בדיון לעיל, סבורני כי יש בה לכדי לתקן את העוול הכלכלי שנגרם לתובעת אשר אין חולק שהוציאה סכומי כסף ניכרים לגידול הקטינים ולצרכיהם הבריאותיים המיוחדים בתקופה שבין עזיבת הנתבע את הבית ועד להגשת התביעה מעבר לכספים שהעביר לה הנתבע משך תקופה מסויימת.
סיכומם של דברים
בהתחשב במכלול הנתונים והראיות שהובאו בפני ולאחר ששקלתי את כל המשתנים הרלוונטיים ובהעדר גרסה מטעם הנתבע ,הריני קובע כדלקמן:
א. הנתבע ישא במזונות הקטינים (כולל מדור) בסך של 5,800 ₪ לחודש על פי הפירוט כדלקמן: סך של 1,600 ₪ עבור הקטינה נ'; סך של 1,400 ₪ עבור הקטינה ש'; סך של 1,200 ₪ עבור הקטין ח' י'; סך של 1,000 ₪ עבור הקטינה ר' ח' וסך של 600 ₪ עבור הקטין י'.
ב. הסכומים המדורגים במזונות הקטינים הם מן הטעם שככל שמדובר ביותר קטינים ההוצאות לכל אחד מהם פוחתות, שהרי "נר לאחד- נר למאה" (מסכת שבת, קכ"ב עמ' א') וכן מן הטעם שכאשר יגיע אחד מהקטינים לגיל 18 וסכום מזונותיו יפחת, יקטן סכום המזונות ותגדל הכנסתו הפנויה של הנתבע.
ג. בהגיע מי מהקטינים לגיל 18 או עם סיום כיתה י"ב (לפי המאוחר מבין השניים), יופחתו מזונותיו/יה ויעמדו על שליש מסכומם ערב אותו מועד, וסכום זה ישולם עד לשחרורו/ה משירות חובה בצה"ל או משירות לאומי ככל שי/תשרת שירות כזה.
ד. הסכומים הנ"ל יוצמדו למדד המחירים לצרכן הנכון והידוע ליום זה ויתעדכנו אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין עדכון לעדכון.
ה. הנתבע ישלם לידי התובעת החזר הוצאות שהוציאה בסך של 82,050 ₪ (5,470 ₪ , לאחר ניכוי סך של 330 ₪ בגין הפרשי המדור כאמור בסע' 50, למשך 15 חודשים). כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות חריגות שהוציאה.
ו. הנתבע ישא במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים שאינן מכוסות על ידי קופת החולים לרבות ריפוי שיניים, טיפול אורתודונטי (לפי תעריפי רשת מרפאות השיניים העובדת עם ו/או במסגרת קופת החולים בה מבוטח הקטין המטופל), משקפיים/עדשות מגע . כן ישא הנתבע במחצית עלות שיעורי עזר וטיפולים פסיכולוגיים ככל שיהא בכך צורך, ובמחצית עלות מחזור אחד של קייטנה לכל קטין בחופשת הקיץ (בעלות קייטנה ציבורית או קייטנת מתנ"ס).
ז. ההוצאות המפורטות בסעיף הנ"ל יתואמו בין הצדדים למעט במקרים רפואיים דחופים שאינם מאפשרים תאום שכזה.
ח. במקרה של מחלוקת לגבי נחיצות טיפולים רפואיים ו/או איכות הטיפול הנדרשת יפעלו הצדדים בהתאם להוראות רופא המשפחה ו/או רופא מקצועי לפי העניין. בקשר עם שיעורי עזר והוראה מתקנת- יפעלו הצדדים על פי חוות דעת מומחה בתחום ליקויי הלמידה ובקשר עם טיפולים פסיכולוגיים- לפי חוות דעת פסיכולוג קליני לילדים.
ט. הנתבע יבצע התשלום בתוך 30 יום מיום שנתבקש לעשות כן וכנגד קבלות על ביצוע התשלום. סכומים שלא יידרשו בכתב בתוך 90 יום ממועד הוצאתם, לא ניתן יהא לתבעם. ההוצאות החריגות הנ"ל יחשבו כחלק מן החיוב במזונות וניתן יהיה לגבותם כחוב מזונות.
י. הנתבע ימשיך לשלם את הוצאות שכר הלימוד והשהיה בפנימיה של הבן י' ואם לא ייעשה כן, תוכל האם לשלמם ולגבות התשלום חזרה מן האב. דין תשלום זה לצרכי גבייה כחוב מזונות.
יא. החיוב הוא מיום הגשת התביעה, דהיינו מיום 25/03/08.
יב. התשלומים החודשיים יבוצעו באמצעות האם החל מיום 12/02/09 ובכל אחד לחודש בחודשים שלאחריו.
יג. חוב המזונות שהצטבר מיום הגשת התביעה ועד היום, בניכוי הסכום שהיה על הנתבע לשלם על פי החלטתי למזונות זמניים, ייפרע ב- 6 תשלומים שווים ורצופים שישולמו בנוסף לדמי המזונות לפי פסק דין זה החל מיום 12/02/09. למען הסר ספק, הפריסה הנ"ל אינה חלה על תשלומים שהיה על הנתבע לשלם בגין המזונות הזמניים ואשר לא שולמו, לגביהם רשאית התובעת לנקוט בהליכים ככל שתמצא לנכון.
יד. תשלום החזר הוצאות העבר כמפורט בסע' ה' לעיל ייעשה ב-15 תשלומים שווים ורצופים שישולמו החל מיום 12/02/09.
טו. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי ו/או כל סכום אחר שיתקבל בגין הקטינים תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות ותוקדש לרווחתם.
טז. סכום אשר לא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום החיוב ועד ליום התשלום בפועל.
יז. לאור העובדה שהנתבע יושב ב.... תוך שחמשת ילדיו הקטינים תלויים בחסדיו, הנני קובע כי כל תשלום שלא ישולם בתוך 30 יום ממועד תחולתו, יגדל לסך הגבוה ב- 30% מסכומו המקורי וזאת, על מנת לאפשר למבקשת לגבות את הסכומים הנ"ל בחו"ל, דבר הכרוך מטבע הדברים בעלויות נוספות (והכל בנוסף להפרשי הצמדה וריבית כמפורט בסע' טז' לעיל). אלמלא האמור לעיל, עשויה התובעת להגיע למצב שחלק הארי מסכום המזונות שנפסקו עלולים להיות מוצאים לצרכי גביית הסכום שנפסק והיא תצא בחסר.
יח. הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ככל שהסכום לא ישולם תוך 30 יום מהיום, תחולנה לגביו הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961 ומועד מתן פסק דין זה יהווה המועד לפירעון הסכום לצורך הוראות הסעיף האמור.
ניתן היום ג' בשבט, תשס"ט (28 בינואר 2009) בהעדר.
|
איתי כץ, שופט |
