דחיית תבעה לכפות הסדרי ראיה בין סבים לבין נכדתם התינוקת

הנתבע 1 – אבי הקטינה - ניתק קשריו עם התובעים מאז היותו בן 17 שנה, בעת שירותו בצה"ל הוכר כחייל בודד. הוא מסרב לאפשר יצירת כל קשר בין הוריו לבין בתו הקטינה ילידת ינואר 2008 הנתבעת 2, אמה של הקטינה - תומכת בעמדה זו. מכאן התביעה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר את ההורים בתור אפוטרופוס טבעי של ילדיהם ומעניק להם שיקול דעת עצמאי להחליט לטובת ילדיהם ולרווחתם, בהתאם לעיקרון טובת הילד. מכאן שכל עוד ההורים ממלאים חובותיהם כלפי ילדיהם וכל עוד לא הוגבלה אפוטרופסותם אין לאדם, זולת ההורים, כל מעמד בכל שאלה הנוגעת לילדיהם הקטינים.

      קראו עוד בתחום:

• הסדרי הראיה
• מינוי פקידת סעד - שאלת המשמורת ועריכת תסקיר
• מהם השיקולים בקביעת משמורת הילדים? 

הזכות שהוענקה לסבים ביחס לנכדיהם, נקבעה בסעיף 28א לחוק: "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין". סעיף זה הוא סעיף ספציפי המעניק שיקול דעת לבית המשפט לענייני משפחה בנסיבות המיוחדות שנקבעו בסעיף דהיינו מת אחד ההורים או נעדר ובית המשפט סבור שטובת הילד מצדיקה חיוב המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.

זאת ועוד, סעיף 68(א) מקנה סמכות ומטיל חובה על ביהמ"ש לנהוג כאפוטרופוס של קטינים, גם כאשר סמכות זו מתנגשת עם אפוטרופסות ההורים. סעיף זה הוא סעיף כללי המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט באמצעים זמניים לשם הגנה על קטין ,חסוי או פסול דין. לכן הפנייה לבית המשפט מתוקפו של סעיף תעשה רק למטרה זו.

סעיף 28א הוא סעיף ספציפי אשר נחקק במטרה לתת מענה בנסיבות מאוד מסוימות בהם נעדר אחד ההורים מחייו של הילד. סעיף זה כמובן איננו מונע מבית המשפט לנקוט אמצעים זמניים בהתאם לסמכותו על פי סעיף 68(א) לחוק אך זאת כשיש צורך לפעול באורח מיידי וזמני להבטחת עניינו של מי שאיננו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו. אינני סבורה שהסדרת ביקורים וקשר בין סבים לנכדיהם הוא מסוג העניינים הדורש החלטה זמנית ומידית אלא במקרים חריגים כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בטובתו של הקטין ובענייניו.

• מינוי דודים כאפוטרופוסים לילדים שהתייתמו מהוריהם
• האם יכולה הסבתא לתבוע הסדרי ראיה עם נכדיה בניגוד לרצון ההורים
• ההורים מתנגדים, האם הסבא והסבתא יזכו להסדר ראייה עם נכדתם?

בנסיבות תיק זה אין לביהמ"ש סמכות לחייב את ההורים להסדרי ראייה בין התובעים לבין נכדתם הקטינה. בנסיבות תיק זה אינני סבורה שכפיית הסדרי ראייה, בשלב זה, בין הנכדה לבין הסבים ישרתו את טובתה. פיתרון הקרע ארוך השנים שנוצר בין התובעים לבין אבי הקטינה לא יוכל להיפתר באמצעות הקשר עם הקטינה ואין להטיל על כתפיה הדלות של הקטינה פתרון של סיכסוך זה. טוב יעשו הצדדים אם ימצאו דרכם לקבלת יעוץ מקצועי.

לסיכום,

אין לביהמ"ש סמכות לחייב את ההורים להסדרי ראייה בין הסבים לבין נכדתם הקטינה. לא מדובר במקרה בו טובת הילד מצדיקה את חיוב המשך הקשר בין הנכדה לסביה.