ביום 18.12.00 המבקש הגיש תובענה לגירושין כנגד המשיבה (להלן: "האם") בפני כב’ בית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתובענה נכרך בין היתר מזונות הילדים. יצויין כבר בשלב זה שכנראה תיק בית הדין הרבני נשרף ואיננו. המסמכים מההליכים בבית הדין הרבני אשר צורפו לבקשה של האב והיו ברשותו אינם.
האם התקיים דיון נפרד בעניין המזונות?
אין במעשי ההורים במהלך ניהול הליכי גירושין בקביעת מזונות קטינים כדי לכבול ידיהם. דהיינו הקטינים בכל עת רשאים להגיש תובענה חדשה ועצמאית למזונותיהם בפני בית משפט אזרחי.
הקטין רשאי לתבוע את מזונותיו בין על-ידי הגשת תביעה אשר תתברר בו-זמנית עם תביעת ההורים או בנפרד, לאחר תום ההליכים המשפטיים שההורים צדדים להם. הלכות אלו מיישמות את העיקרון לגבי כל הסכם גירושין אף אם אושר על ידי בית משפט לענייני משפחה.
בעניין דנן האם טוענת שאין במסמכים אשר הוגשו לתמיכת בקשת האב כדי להסיק מסקנה שהתנהל דיון מיוחד ובנפרד בעניין מזונות הקטינים, ולכן אין לקבל את הטענה. מהו דיון נפרד? המסקנה המתבקשת היא כי הדיון בנפרד יהיה מנותק מכל הליך אחר. יחד עם זאת, יש לשמור על איזון בעניין בין דיון בטרם גירושין בתובענה למזונות, לבין דיון לאחר סיום הליך בסידור גט פיטורין, אחרת אין בפני ערכאה שיפוטית (רבני או אזרחי) כדי לקיים דיון מזונות עד סידור גט פיטורין. לכן הפרשנות הסבירה בעניין מחייבת קיום דיון במזונות קטינים ללא אזכור הליכי גירושין או עילות גירושין.
במקרה דנן, בהסכם הגירושין מיום 12.5.04 נכלל פס"ד מזונות מ-16.11.03 כחלק בלתי נפרד, דבר אשר מרוקן מתוכן את המושג "קיום הליך בנפרד". הצדדים בקשירת פסה"ד בהסכם הגירושין ללא צורך (זאת מאחר ופס"ד עומד בנפרד מכל הליך אחר), המירו פס"ד בסעיף נוסף להסכם הגירושין. דבר אשר יצר זיקה בין הליכי הגירושין ובין קביעת המזונות. הכללת פסק הדין בהסכם הגירושין הופך אותו לסכום מזונות מוסכם בין הצדדים.
לסיכום,
אילולא הסכם הגירושין, היה מקום להיעתר לבקשת האב, אולם נוכח הנסיבות אין מנוס אלא בדחייתו.
