קטין, .ט., כבן 10 וחצי אובחן, בהיותו בן שנה וחצי, כבעל תסמונת אשר כוללת פיגור עם קווים אוטיסטיים והינה גנטית. הקטין, היטלטל בין הארצות (ארה"ב וישראל) ובין הוריו מספר פעמים. מזה שמונת החודשים האחרונים שוהה הקטין במוסד טיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים.
קרא עוד:
הצדדים, הורי הקטין, נישאו זל"ז בארה"ב בשנת 1994 והתגרשו זמ"ז ב 20.02.01. לאורך כל חיי נישואיהם התגוררו הצדדים בארה"ב. לאחר הגירושין עלתה המשיבה ארצה עם .ט. והשניים שהו בארץ במשך כ- 3 שנים, עת חזר .ט. להתגורר בארה"ב עם אביו, לתקופה של 3 שנים נוספות; מזה כ- 8 חודשים החזיר המבקש את .ט. למשיבה לגידולו בארץ והוא, כאמור, שוהה מאז במוסד.
איזה בית משפט ידון בתובענה?
תקנה 258 ג לתקנות סדר הדין האזרחי, עוסקת ב-3 מצבים: 1) תקנה 258ג (א)- תובענה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם ולהם מקום מגורים משותף אחרון. מלשון התקנה ברור כי כוונת המחוקק למקום מגורים משותף בישראל, שכן הסעיף עוסק בסמכות מקומית של בית משפט בישראל, ואינו מתיימר לקבוע סמכות בינלאומית שדינה כסמכות עניינית. 2) תקנה 258ג (ב) חלה על שני מצבים:
א. תובענה אחרת בענייני משפחה - דהיינו תובענה שהצדדים לה אינם בני זוג או הורים וילדיהם.
ב. תובענה בין הורים וילדים או בין בני זוג שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה א- דהיינו סמכות שיורית לתקנה משנה (א). 3) תקנה 258ג(ג) – תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה- דהיינו תובענה שאין לה מקום שיפוט הן על פי תקנה 258ג(א) ו/או תקנה 258ג(ב)- תידון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
בבואנו לבחון מהי סמכות הדיון יש לבדוק תחילה האם הסמכות מוקנית לפי תקנת משנה 258ג(א), במידה והתשובה שלילית יש לבחון האם הסמכות מוקנית לפי תקנת משנה 258ג(ב), ואם ורק אם לא קמה ולא יכולה לקום סמכות מכח שתי תקנות המשנה הנ"ל - אזי תקבע הסמכות לפי תקנת משנה 258ג(ג).
עבור טובת הקטין - הדיון יערך בישראל
בענייננו, לא היה לצדדים מקום מגורים משותף בישראל, ועל כן אין חולק כי לא חלה תקנה 258ג (א). תחת זאת - נראה כי עניינם של הצדדים נופל בחסות תקנה 258ג(ב) - מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים אינו בישראל - ומכאן שלא נקבעה לו סמכות שיפוט לפי תקנת 258ג(א). עם זאת, הואיל והתובעת מתגוררת בארץ, ניתן לקבוע את סמכות השיפוט לפי מען מגוריה- על פי הקבוע בתקנת משנה 258ג(ב).
כאשר מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים אינו בארץ, התכלית שהובילה לחקיקת תקנת משנה 258ג(א) הנוגעת באופן ספציפי לתביעה בין בני זוג אינה מתמלאת ממילא - ואזי יש מקום לקיים את הדיון בהתאם לתכלית החקיקה שנקבעה בעניין סמכויות הדיון בדין הכללי.
סמכות שיפוט מקומית בדין הכללי נקבעה עקב שילוב של רצון להקל על הצדדים להתייצב בדיון ולנהלו ובהתבסס על ההנחה כי עדיף לקיים את הדיון בבית המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה, שכן אז יקל על הבאת העדים והראיות בפני בית המשפט, ותקודם נוחות הצדדים בניהול הדיון. בענייננו, הבאת ראיות, כמו גם שמיעת פקידי סעד והצוות הטיפולי של בית "אורי" מצויים בסביבת מגוריו האחרונה של .ט. ומכאן שהנוחות היא שהתביעה תתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה בקריות.
לסיכום,
לביהמ"ש לענייני משפחה ישנה הסמכות המקומית בתביעת מזונות ומשמורת להורים בחו"ל. במאזן הנוחות בין שני בעלי הדין, צפוי להיגרם למשיבה, המטופלת בשני ילדים רכים בשנים, אי נוחות רבה יותר מאשר למבקש, אשר ממילא מגיע לארץ מחו"ל ויש באפשרותו להתגורר באופן זמני בכל אזור בארץ וממילא, כפי שעולה מהתסקיר, נוהג המבקש לבקר את בנו במוסד שבעפולה.
