שני גברים יהודים אזרחי ישראל, אשר נישאו בנישואין אזרחיים בניו יורק, ונרשמו בישראל כנשואים במרשם האוכלוסין, הגישו תובענה לבית המשפט לענייני משפחה, להתרת הנישואין, זאת לאחר שהיחסים ביניהם עלו על שרטון והם הפסיקו לחיות יחד כבני זוג.
חוק התרת נישואין אינו מאפשר לאזרחי ישראל אשר נישאו בחו"ל, להתיר את נישואיהם בבית דין, אלא הם חייבים להתגרש ברבנות. אך עם זאת, המחוקק קבע מנגנון התרת נישואין בבית המשפט בישראל לנישואים מעורבים, בין בני זוג שהם לא בעלי אותה דת, ללא צורך לבצע את ההתרה בחו"ל.
השאלה מה עושים בני זוג חד מיניים שהתחתנו בנישואין אזרחיים, עדיין לא פתורה.
לזוגות חד מיניים זכויות בעלות תוקף, למרות שהנישואין בישראל לא חוקיים
בישראל כיום, נישואין חד מיניים אינם בעלי תוקף חוקי והממסד אינו מכיר בהם, אך זוגות בני אותו מין רשאים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין והם בעלי זכויות רבות, כשל זוגות נשואים, כמו זכויות פנסיה, הזכות לירושה, זכויות לגמלאות ועוד.
התרת הרישום במרשם האוכלוסין עלולה להשפיע על זכויות בני הזוג ואף להוות פגיעה באוטונומיה אם לא תתקבל, והיא מעלה שאלות רבות, כגון: האם בן הזוג שחי בנפרד, אך עדיין רשום כנשוי, הוא בעל הזכות לפנסיית שאירים, או לזכויות נוספות ששייכות לבן הזוג? או האם תחשב עבירת ביגמיה, כאשר בן הזוג הפרוד נישא לבן זוג אחר, כשהוא עדיין רשום כנשוי?
בית הדין הרבני לא מקבל נישואים חד מיניים, לכן לא מוסמך לדון בהתרתם
כאשר מדובר בבני זוג חד מיניים ישראלים, קיימות מספר גישות ליישום כללי המשפט הבינלאומי, אך נושא זה טרם הוכרע בפסיקה.
לפי גישה אחת, אין לערכאה בישראל סמכות להתיר את הנישואין, מאחר והדין הישראלי לא מכיר בנישואין חד מיניים, לכן על מנת להשיג היתר, המבקשים צריכים לפנות למדינה בה הם נישאו.
הגישה השנייה היא הסמכות לדון בגירושין שיש לבית הדין הרבני, אך גם הוא לא מכיר במושג של נישואין חד מיניים, שאינם מקובלים כלל מהבחינה הדתית ואף נחשבים לעבירה חמורה.
והגישה השלישית היא כי הסמכות הנתונה לבית משפט אזרחי.
סמכות בית משפט האזרחי לדון בהתרת נישואי בני זוג חד מיניים
בכדי להתיר את נישואין של בני זוג מאותו מין, נדרשת תחילה ההכרה בנישואין. אך מאחר ורישום הנישואין מהווה רישום טכני לצורכי מרשם בלבד והוא אינו בעל תוקף מהותי, כך גם התרת הנישואין תהווה התרה לצורכי רישום בלבד.
מאחר ושני הצדדים מסכימים להתרת הנישואין, לא היה צורך להכריע בשאלת עילת הגירושין, בית המשפט קיבל את בקשתם והשופט הוציא צו הצהרתי, המתיר את הנישואין, לצורכי הרישום במרשם האוכלוסין. כמו כן, הדגיש השופט כי אין בצו זה שום הכרה בכך שנישואין החד מיניים היו תקפים על פי הדין הישראלי.
לסיכום, מפסק דין זה עולה כי במקרה של תובענות להתרת נישואין חד מיניים בין בני זוג יהודים, מומלץ להגיש תובענה לפסק דין הצהרתי ולא תובענה לחוק התרת נישואין, זאת מאחר וחוק התרת הנישואין לא חל על המבקשים שהם יהודים.
