בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה של אם לתשלום מזונות של שלושה קטינים, הנמצאים תחת משמורת משותפת, בטענה כי האם מרוויחה יותר מהאב.
משכורתה של האם גבוהה יותר ממשכורת האב
בית הדין הרבני קבע כי שלושת הקטינים, בני 11, 9, 6 וחצי, יהיו תחת משמורת משותפת של שני ההורים, בזמני שהייה שווים. הצדדים הסכימו ביניהם על מימוש הדירה וחלוקתה ביניהם בחלקים שווים.
כל אחד מההורים שוכר לעצמו דירה למגורים, בה שוהים הקטינים בעת המשמרת, ונכון להיום, האם מרוויחה יותר מהאב ומשכורתה הממוצעת עומדת על 13,295 ₪, לעומת משכורתו של האב העומדת על סך של 12,467 ₪.
על פי הדין העברי, האב חייב לשלם מזונות לקטינים עד גיל 15
למרות ההסכם השוויוני שנחתם בין השניים והעובדה שהאב מטפל בילדים במחצית מן הזמן, הגישה האם תביעה לקבלת דמי מזונות חודשית, בסך 9,000 ₪, בטענה כי בהתאם לסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה, האב נדרש לשלם את מזונות הקטינים לפי הוראות הדין האישי. ועל פי הדין העברי, על האב חלה חבות מלאה ומוחלטת לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15 שנים. לכן, לדבריה, הכנסתה כלל לא רלוונטית.
ההורים חייבים במזונות על פי גובה הכנסותיהם
מנגד טען האב, כי בית המשפט יפסוק בהתאם לתיקון סעיף 3 א (א) (ב) משנת תשמ"א, בו נקבע כי הורי הקטין חייבים במזונותיו, בשיעור יחסי להכנסותיהם, כאשר מתקיים שוויון בין המינים. בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין. מה גם שהוא חולק עם האם משמורת משותפת שווה.
אב שנושא במשמורת משותפת יקבל הפחתה בדמי המזונות
בעת הדיון המשפטי, עלתה שאלת השפעתה של המשמורת המשותפת על גובה החבות במזונות, אשר על פי החוק, הסדר של משמורת משותפת, מוביל להפחתה בגובה החיוב המזונות. לכן אב שחייב לדאוג לצרכיי הילדים עד גיל 15, ונושא במשמורת משותפת, ישלם דמי מזונות נמוכים ב- 25 אחוזים, מאשר היה נדרש לשלם, אם הקטינים היו נמצאים תחת משמורתה הבלעדית של האם.
אך עם זאת, קבע בית המשפט כי ההפחתה בתשלום אינה אוטומטית, אלא תלויה בנסיבות המקרה, לאחר בחינת התשתית העובדתית ותוך איזון של מכלול כל השיקולים הרלוונטיים, כמו: גובה ההכנסות של שני ההורים, צרכי הקטינים, רמת החיים לה הורגלו ועוד.
יש לשים לב שאבות לא יינצלו את המשמורת המשותפת בכדי לקבל הפחתה
בית המשפט ציין, כי בעת הפחת שיעור המזונות יש להיזהר ממצב בו אבות יידרשו משמורת משותפת, אך ורק בכדי לשלם דמי מזונות נמוכים יותר, מה שעלול לפתוח חזית חדשה לסכסוך בין ההורים בעניין המשמורת וטובתם של הילדים תישכח. לכן, בעת פסיקת הפחת דמי מזונות, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי המשמורת המשותפת נערכת בצורה הגונה ואמיתית, ומיושמת באורח המאפשר דאגה כנה לצרכים הרגשיים, הפיזיים, והכלכליים של הקטינים.
התביעה נדחתה, ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הקטינים
בית המשפט דחה את תביעת המזונות של האם מהסיבות הבאות: שלושת הקטינים הם בני למעלה משש שנים, המשכורת של האם גבוהה יותר מהשתכרות האב, ההורים חולקים במשמורת משותפת ונושאים בהוצאות באופן שווה.
בית המשפט פסק כי כל אחד מההורים מחויב לשאת בכל צרכי הקטינים, כולל מזון, ביגוד, מדור, הוצאות החזקת מדור, וכדומה, בעת שהותם של הקטינים עמו, עד שהם יגיעו לגיל 18, או עד תום השירות הצבאי בצה"ל. כמו כן, ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הקטינים הבאות: הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות צהרון עד סוף כיתה ד', הוצאות בית ספר, שיעורי עזר, חוגים וקייטנות.
