אשה הנמצאת בהריון מתקדם מבן זוגה החדש, בקשה להתיר את הנישואין מבעלה, ממנו היא חיה בנפרד, על מנת שתוכל להמשיך בחייה. הבעל הביע התנגדות וטען כי הוא רוצה לשקם את היחסים ולחזור הביתה.
בני הזוג נישאו בשנת 2010 בנישואין אזרחיים במולדובה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל. להם ילדה משותפת שכיום היא בת שלוש. האשה שהינה ילידת מולדובה רשומה במשרד הפנים כ"חסרת דת" ואילו הבעל רשום כ"יהודי".
האשה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה להתיר את נישואיה מבעלה, בטענה כי הינם פרודים למעלה משנתיים וכל אחד מהם המשיך בדרכו וכיום היא מנסה לבנות משפחה חדשה, יחד עם בן זוגה החדש.
במשך כל תקופת הפרידה הבעל לא יצר קשר עם אשתו ועם הבת המשותפת
התובעת הוסיפה כי עוד בהיותה בהריון עם בתם המשותפת הם נפרדו לראשונה, אך חזרו לחיות יחד לאחר הלידה, לעוד חודשים ספורים עד שנפרדו סופית, כאשר הילדה המשותפת היתה בת ארבעה חודשים. התקופה שחיו תחת קורת גג אחת התאפיינה באלימות מילולית ופיזית, וחוסר כבוד והערכה של בעלה כלפיה. התובעת הדגישה כי במהלך כל תקופת הפרידה, בעלה לא פנה אליה אפילו לא פעם אחת בבקשה לחזור להיות יחד ולא טרח לפגוש את בתם הקטינה. אי לכך היא ביקשה לא לעכב את התרת הנישואין, בכדי שתוכל להמשיך בחייה.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ואישר כי השניים פרודים למעלה משנתיים, אך טען מנגד כי הוא לא מוכן להתיר את הנישואין ואף מעוניין לחזור הביתה ולנסות לשקם את היחסים, אך משפחתה המורחבת של אשתו מונעת זאת ממנו ונוקטת באיומים כנגדו.
בית המשפט קבע כי יש לדון במקרה זה על פי הדין האזרחי בלבד
הנתבע ביקש שהתובעת תציג חוות דעת של מומחה לדין המולדובי, טרם התרת הנישואין, על מנת לוודא כי ניתן להתיר את הנישואין, במצב בו אחד הצדדים מעוניין לשוב הביתה. התובעת השיבה מנגד, כי הדין המולדובי אכן מאפשר התרת נישואין, גם כבמקרה שרק אחד מהצדדים רוצה להיפרד. הנתבע, מעצם היותו יהודי, התבקש להביא חוות דעת מבית הדין הרבני, הקובעת כי אין צורך להתיר נישואין בין חסרת דת ליהודי, מכיוון שהם ממילא בטלים, ומאחר שהתובעת הינה חסרת דת, קבע בית המשפט כי יש לדון במקרה זה על פי הדין האזרחי.
בית המשפט התיר את הנישואין, ללא הסכמתו המפורשת של הבעל
בית המשפט, קיבל את גרסת התובעת והתרשם כי הצדדים מנהלים חיים עצמאיים, אין ביניהם שום קשר או כל שיתוף, או רצון לחיות יחד. בית המשפט לא קיבל את הטענה כי הבעל מעוניין לשקם את היחסים ולחזור הביתה, למרות דבריו, בפועל הוא כלל לא ידע כי אשתו נמצאת בהריון ממערכת יחסים חדשה, לכן אין כלל מחלוקת כי התא המשפחתי התפרק וחיי הנישואין התרוקנו מתוכן.
בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, כי קיימים התנאים הנדרשים להתרת הנישואין גם ללא הסכמה מפורשת של הבעל, לפיכך התיר את הנישואין, וחייב את הנתבע בהוצאות של 2,000 שקלים.
תמ"ש 7800-05-13
