פרופסור העוסק בחקר המוזיקה המזרחית הגיש תביעה לפיצויים בסך של 100,000 שקל, כנגד אשתו לשעבר, בטענה כי היא הפיצה ברבים מכתבים המהווים פגיעה בפרטיותו, הוצאת דיבה ולשון הרע. בית משפט לענייני משפחה בירושלים נדרש להכריע האם הגרושה נדרשת לשלם פיצויים בשל פרסומיה.
הפרופסור הצבוע מזלזל במוזיקה מזרחית ובז לה בליבו
במכתבים ששלחה הנתבעת בחודש מרץ 2005 לבני משפחה, למכרים ולעמיתיו לעבודה באקדמיה, נכתב כי הפרופסור מוליך שולל את קהל שומעיו וקוראיו למעלה מ- 25 שנים, בכל הנוגע לעמדותיו לגבי המוזיקה המזרחית. מאחר והוא הודה בפניה כי הוא בז לז'אנר המזרחי והוא אינו רוחש כלל כבוד למוזיקה שאינה מערבית.
הגרושה השתמשה בביטויים פוגעניים כגון: "נוכל" ו"שקרן פתולוגי" ואף הוסיפה בחלקו השני של הפרסום כי הוא בגד בה לפני שנים וכתוצאה מהרומן מחוץ לנישואים נולד לו ילד.
לדברי התובע פרסומים אלה נועדו להכפיש אותו ולפגוע בשמו הטוב. הפרופסור ציין כי הוא מקדיש את כל חייו לחקר המוזיקה המזרחית והדבר בנוגע לזלזול וסלידתו מהז'אנר אינו מתקבל על הדעת, מאחר והוא פועל במשך שנים רבות לטובת מוזיקה זו. כמו כן, חייו הפרטיים והאינטימיים, גם אם נכונים, אינם מעניינו של הציבור כולו.
הפרסום נעשה מתוך חובה מוסרית למען הציבור
הנתבעת טענה כי יש אמת בדבריה והיא פרסמה אותם מתוך חובה מוסרית לשתף את הציבור בהתנהגותו הבזויה של בעלה לשעבר, מאחר וכנציג האקדמיה הוא משפיע על סטודנטים ואנשים רבים בארץ ובחו"ל ואף רואה עצמו כמועמד לפרס ישראל. עוד טענה כי הדברים שפרסמה מהווים מידע שהציבור רשאי להיות חשוף לו.
הנתבעת ציינה כי היא נבדקה מיוזמתה במכונת פוליגרף בנוגע להודאתו לזלזול במוזיקה המזרחית ולעובדה כי הוליד ילד מחוץ לנישואיהם מאשה אחרת ונמצא בבדיקת הפוליגרף כי היא דוברת אמת.
הפרופסור הודה לפני 17 שנים שהוא מתגעגע למוזיקה מערבית
במהלך הדיון המשפטי התברר כי בשנת 1988, כ - 17 שנים טרם שלחה את המכתב, התובע הודה בפני גרושתו כי הוא מתגעגע למוזיקה המערבית עליה גדל. עם זאת אין בדברים אלה הוכחה כי המוזיקה המזרחית שהינה תחום עיסוקו העיקרי מרבית שנות חייו המקצועיים, אינה נחשבת בעיניו, או שהוא מפחית בערכה, או מזלזל בה.
עוד התברר כי המכתב הופץ כחודש ימים לאחר שאושר הסכם ממון זמני שנחתם בין הצדדים, במסגרתו התאפשר לנתבעת להמשיך ולהתגורר בבית המשותף כאשר התובע המשיך לשלם את חובות המשכנתא.
גם אם יש אמת בדברים הם יכולים להיחשב כלשון הרע
לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט שהפרסומים בחלקו הראשון של המכתב מהווים הטלת דופי במקצועיותו ובאמונתו של הפרופסור, והם עלולים לפגוע במשלח ידו, על כן הם עולים כדי לשון הרע. וכן, הודגש כי פרסום עשוי להכיל עובדות אמת ועדיין להיחשב כלשון הרע.
עוד נקבע כי גם חלקו השני של הפרסום, המתייחס לבגידותיו ולחייו האינטימיים של התובע עונה גם הוא להגדרת לשון הרע. מאחר והדברים נוסחו בצורה בוטה ופוגענית והם עלולים להשפיל התובע בעיני הבריות ולהפוך אותו מטרה לשנאה. בשל הסמיכות לאישור הסכם הממון נקבע כי הם נעשו על ידי הנתבעת בחוסר תום לב מובהק.
הגרושה תפצה את בעלה לשעבר בסך 50,000 שקל
בית המשפט קבע כי העובדה שהתביעה הוגשה כשש שנים לאחר מעשה הפרסום, מעידה על כך כי הפגיעה לא היתה משמעותית ומעמדו של הנתבע לא נפגע, על כן חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 שקל בגין עוולת לשון הרע וחייב אותה בהוצאות בסך של 10,000 שקל.
תמ"ש 15398-12-11
