בעקבות גירושין בין בני זוג שהתחתנו בנישואין אזרחיים, הגישה אם לקטינה כבת שש שנים, תביעה למזונות ילדים בפני בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, וביקשה שהאב יישא ב- 75% מסך הוצאות הילדה, מאחר והוא מרוויח שכר גבוה ממנה.
מנגד טען האב, כי מכיוון שהקטינה נמצאת תחת משמורת משותפת, וההבדלים בשכר אינם כה משמעותיים, יש להורות על חלוקה שוויונית בתשלום הוצאות הקטינה.
בני הזוג נישאו בשנת 2006 בנישואין אזרחיים, כאשר האשה הינה חסרת דת ועובדת כאחות בבית החולים, והגבר הוא יהודי, המועסק כשכיר בחברה גדולה. כעבור שנתיים של חיים משותפים נולדה בתם, והם התגוררו בדירה שרכש הבעל במרכז הארץ.
במהלך השנים היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, ולפני כשנה עזב הבעל את הדירה. בהסכמת הצדדים הדירה נמכרה, כאשר האם והקטינה היו אמורות לפנות אותה עד לחודש אוקטובר 2014, ולעבור לגור בדירה שכורה. עוד הוחלט בהסכם הגירושין כי מתוך הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה, האם תקבל סך של 279,000 שקלים במסגרת חלוקת רכוש ואיזון משאבים של כספים ונכסים.
בית המשפט הורה על חלוקת זמנים שוויונית בין ההורים
בחודש יוני 2014 קבע בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, על יסוד המלצות התסקיר ועמדות הצדדים, כי הקטינה, שכיום היא בת 6 שנים, תהיה במשמורת משותפת וחלוקת הזמנים תהיה שוויונית בין ההורים.
בכתב התביעה, שהוגש על ידי האם נתבעו מזונות מהאב עבור הקטינה בסך של 8,700 שקלים, והיא ביקשה לחייב אותו לשאת ב- 75% מהוצאות הקטינה, הכוללים: מדור, כלכלה, גן, הוצאות רפואיות, חוגים, ביגוד והנעלה וכדומה. כך שהאם תישא ב- 25% מההוצאות הנותרות, מאחר ושכרו גבוה משכרה, והוא זכאי גם לבונוסים והטבות שונות.
מנגד טען האב כי יש לפטור אותו מתשלום מזונות נוכח משמורת הקטינה המשותפת שנקבעה. עוד טען כי הכנסותיהם דומות ושניהם מרוויחים 9,500 שקלים בחודש, על כן יש להורות על חלוקה שווה של כל הוצאות הקטינה.
על פי הדין האזרחי ההורים נדרשים ליצור קופה שוויונית משותפת
במקרה זה, מאחר ואם הקטינה הינה חסרת דת והאב הינו יהודי, מקורה של החבות במזונות בדין האזרחי, ולא על פי הדין האישי של הנתבע. על פי החוק האזרחי, שני הוריו של הקטין חייבים במזונותיו, על סמך צרכי הקטין והשיעור היחסי בנטל המזונות, בלי קשר ליכולת השתכרות ורמת הכנסה. ושני ההורים צריכים ליצור קופה משותפת, שתשמש להוצאות הילד.
בית המשפט השתכנע כי הכנסות הנתבע דומות להכנסותיה של התובעת, ומאחר והקטינה מצויה במשמורת משותפת של שני ההורים, קבע ששניהם צריכים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הבת בקופה הרעיונית המשותפת, על כן לא מצא מקום להטיל על האב חיוב כספי נוסף.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות, ואף יתר הוצאותיה של הקטינה יחולקו שווה בשווה בין ההורים.
תמ"ש 9613-70-69
