בשנת 2011, הצדדים התגרשו והסכם הגירושין שנחתם קיבל תוקף של פסק דין, אשר לפיו הוסכם כי האישה מוותרת על כתובתה עם סידור הגט. האישה עתרה לבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו, וטענה כי הסכימה לוותר על כתובתה, טרם גילתה כי בעלה קיים קשר זוגי עם אישה אחרת, אשר נכנסה להריון ממנו טרם הגירושין.
האישה טענה כי בעלה ניהל מערכת זוגית עם גויה ילידת פולין, ואותה אישה זרה פנתה בחודש ספטמבר 2011 לשגרירות ישראל בפולין, וביקשה אישור להתחתן עם בעלה עקב היותה בהריון. וכעבור ארבעה חודשים ממתן הגט נולדה לו בת מאישה זו.
אילו ידעה על הרומן לא היתה מוותרת על כתובתה
האישה הוסיפה וטענה כי לו היתה יודעת שבעלה מנהל רומן בעת היותם נשואים, היא לא היתה מוותרת בשום אופן על כתובתה במסגרת הסכם גירושין. על כן הגישה תביעה נגד הבעל לתשלום הכתובה בסך של 180,000 שקלים.
מנגד טען הבעל כי הקרע ביחסים החל הרבה לפני מועד הגירושין, ואף כחודשיים לפני שנחתם ההסכם, הוא ביקש להיכנס לביתו, אולם האישה מנעה ממנו להיכנס והוא נאלץ להישאר בחוץ. לטענתו טרם החל הקשר עם האישה הזרה, אשתו התהוללה עם גברים, והיא עצמה תבעה את הגירושין. לפיכך אין לבטל את הוויתור על כתובתה.
במהלך דיון ארוך בעניין חיוב הכתובה, הוסכם בין הצדדים, כי הפיתרון לכך יהיה על ידי בדיקת פוליגרף שיעשו שניהם, ומי שיימצא שקרן יפסיד, ומי שיימצא דובר אמת יזכה. האישה נבדקה בפוליגרף ויצאה דוברת אמת, אולם הבעל סירב להיבדק, והודעה על כך נמסרה לבית הדין.
הבעל ניסה לזייף את בדיקת הפוליגרף על ידי התחזות לאחר
עוד עלה כי הבעל התחזה לאדם אחר, הגיע למכון וביקש לעבור בדיקת פוליגרף בנושא אישי. הבעל ביקש להישאל האם קיים יחסי מין עם אישה זרה במהלך חופשה משותפת בחודש מרץ 2011. והאם גרושתו מנעה את כניסתו הביתה לאחר שחזר מפגישה עם חבר.
בתום הבדיקה ביקש הבעל למחוק את סרט ההקלטה, בטענה כי הוא עובד מדינה חסוי. ואף ביקש שתוצאות הבדיקה יועברו לידיו בלבד. במכון עלה חשד כי הוא התכוון לעשות שימוש לא ראוי בתוצאות, ובכל מקרה גם בבדיקה שעבר נמצא כי הוא דובר שקר בשאלות הרלוונטיות שהוא בעצמו ביקש להישאל.
בית הדין התרשם כי הבעל ניסה להטעות את מכון הפוליגרף תוך התחזות לאדם אחר ושימוש בשם בדוי, וגם לאחר שנתגלה מעשה התרמית סירב לשוב ולעבור בדיקה. ועל אף כל מעשי התרמית, הוא נמצא דובר שקר בבדיקה שנעשתה לו על סמך השאלות שהוא עצמו חיבר.
בסופו של דבר הגיע בית הדין למסקנה כי הבעל מעולם לא חשב לקיים את פסק הדין והתכוון לשטות הן בבית הדין והן בגרושתו, על כן חייב אותו לשלם את מלוא סכום הכתובה בסך של 180,000 שקלים, ולשאת בנוסף בהוצאות המשפט של האישה.
תיק 852097/3