על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הסמכות לקבוע הסדרי ראייה בין סבים לנכדיהם, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה רק כאשר ההורה הולך לעולמו, לפיכך רק במותו של אחד מההורים, נקבעים הסדרי ראייה בין סבים לנכדים, בעיקר במקרים שבהם ההורה שנותר בחיים פועל לניתוק הקשר.
חוק הכשרות קובע כי ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של הילד, ומתוקף סמכותם יש להם זכות בלעדית להחליט בנוגע לחינוך, לבריאות, למקום מגורים ולהתנהלות ילדיהם בכל מישור עד לגיל 18, ובין היתר הם יכולים על פי שיקול דעתם למנוע מהילדים להיפגש עם הסבים.
תביעת מזונות מסבא וסבתא
מנגד עומדת התפיסה, כי הקשר בין סבים לנכדים הוא קשר חשוב, מהותי ושורשי, אשר נדרש לקיום טובת הקטין, וכי סבים מהווים חלק חשוב בעולמו של הילד, והקשר עמם תורם לבריאותו הנפשית של הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון, בעיקר במצבי משבר כמו בעת פרידה וגירושין.
כמו כן, כאשר האב הגרוש מתחמק מחובתו ואינו משלם דמי מזונות לילדים, רשאית האם לתבוע את מזונותיו מסבא וסבתא, ואף נפסק לא פעם כי הם אלו שצריכים לשלם במקום בנם את מזונות האישה והילדים.
יישוב סכסוך בבית המשפט בין הסבים וההורים
בעת סכסוך משפחתי, כאשר ההורים אינם מאפשרים לסבים לבקר את נכדיהם, ומונעים מהם לפתח קשר קבוע, רשאים סבים וסבתות, לפנות אל בית המשפט ולדרוש לראות את הנכדים שלהם, במסגרת הסדרי ראייה קבועים, כאשר מה שניצב מעל לכל, הוא עיקרון טובת הילד.
סעיף 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר נכנס לתוקף בשנת 2007, קובע כי סבא של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין ההורה בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, על פי הוראות סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
על פי תקנה זו, סבים וסבתות רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה ליישוב סכסוך בינם ובין הוריו של נכדיהם, הנוגעת לקביעת דרכי הקשר עם הנכד, לשם הבטחת טובת הקטין. במקרה שבמסגרת יישוב הסכסוך ההורים והסבים לא הגיעו להסכמה, רשאים הסבים להגיש תובענה לקביעת הסדרי ראייה עם הנכדים, בניגוד לרצונם של הוריהם, אך על פי עיקרון טובת הילד.
זכותם של הסבים לתבוע הסדרי ראייה עם נכדיהם
משמעות הוראות התקנה היא כי המחוקק הכיר גם בזכותם של הסבים לתבוע קיומם של הסדרי ראייה עם נכדים, גם כאשר ההורים בחיים ואינם מסכימים לכך, אלא שבשלב ראשון יש לנסות וליישב את הסכסוך, ורק לאחר מכן קמה הזכות להגיש תביעה. אולם מדובר בתקנה ולא בחקיקה ראשית, כך שעדיין לא מדובר הסדר חקיקתי המכיר בזכות מהותית של סבים לקיום קשר עם נכדיהם.
במקרים רבים שבהם סבים וסבתות אשר פנו לבית המשפט לפני הוספת התקנה, נאלץ בית המשפט לבחון את זכותם לקיים קשר עם הנכדים חרף התנגדות ההורים, אל מול הזכות המוכרת של ההורה לאוטונומיה הורית, מכוח היותו של ההורה האפוטרופוס הטבעי לילדיו.
