אחת הסוגיות החשובות בהסכם גירושין היא זמני שהות ולינה אצל ההורה השני, שאינו המשמורן, כאשר בדרך כלל מיוחסים זמני שהות ולינה של הילדים הקטינים אצל האב, מתוך הנחה כי הילדים נמצאים אצל האמא רוב הזמן. במסגרת הסכם גירושין רשאים הצדדים לקבוע ביניהם מי יהיה המשמורן על הילדים, ואיזה הסדרי ראייה וביקורים יוענקו להורה שאינו המשמורן.
כאשר ההורה מעוניין לשהות עם ילדיו ולהלינם בביתו, ואין זה משנה אם מדובר באם או באב, זכותו לעשות כן. ההורה אינו צריך להוכיח כי הלינות אצלו עולים בקנה אחד עם טובת הקטין והכלל הוא שגם קטין המצוי במשמורת אמו לן אצל אביו, אלא אם הוכח כי נשקפת סכנה לקטין או שאותן עילות סותרות את טובתו.
הסמכות העניינית לדון בנושא של זמני שהות מוקנית הן לבתי המשפט לענייני משפחה והן לבתי הדין הרבניים, כחלק מהסוגיה של משמורת ילדים. לבית המשפט יש סמכות לדון בנושא מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומכוח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
מה קורה כאשר אין הסכמה בין ההורים?
סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עוסק בהכרעת בית המשפט וקובע כי אם ההורים לא הגיעו לידי הסכמה ביניהם בעניין הנוגע למשמורת הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. במקרה שההורים לא הגיעו לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסות שלהם, הם רשאים יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון, כמו למשל באמצעות תסקיר משלים של פקידת סעד.
קיימת חשיבות רבה לזירוז ההליך ולקבלת החלטה מהירה. לא בכדי כינה המחוקק את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס כתהליך בשם - בקשה ולא לחינם חזר בית המשפט העליון על ההלכה שלפיה נושאי משמורת צריכים להיות מוכרעים במהירות הרבה ביותר שניתן. הליך של קשר בין קטין לבין הוריו לא דומה להליך אזרחי שיינזק פחות אם יימשך שנים, מאחר שבחייו של קטין כל תקופה קצרה בעלת משמעות מכרעת.
סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט בכל עת, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או עורך הדין או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, בין אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או מינוי אפוטרופוס לדין, ובין אם בדרך אחרת וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו.
סמכות בית דין רבני בנושא זמני שהות
לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בנושא זמני שהות בהסכמת הצדדים, מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ומכוח סעיף 3 לחוק זה, בהיות הסדרי ראייה מהווים חלק ממשמורת ילדים, כאשר הנושא נכרך כדין לתביעת גירושין. על כן, הצד שיקדים להגיש את תביעתו לערכאה הנוחה לו, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, עשוי לזכות ביתרון משמעותי, מאחר שאותה הערכאה תדון בנושא של הסדרי הראייה, מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות.
