כל הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו, וכאשר ההורים אינם חיים בבית אחד עקב פרידה או גירושין, הורה אחד נדרש לשלם דמי מזונות עבור ההורה השני שהילדים במשמורתו. סכום המזונות נקבע על פי חלוקת זמני המשמורת והסדרי ראייה עם הילדים וכן על פי רמת ההשתכרות ופערי השכר של בני הזוג.
ההורים יכולים להגיע ביניהם להסכמה לגבי סכום המזונות בכפוף לאישור בית המשפט, כחלק מהסכם גירושין או הסכם פרידה. במקרה של הורות משותפת שבמסגרתה ההורים מביאים ילדים שלא במסגרת זוגית, סכום המזונות מוסדר בהסכם להורות משותפת, שאותו ההורים לא חייבים לאשר בבית משפט.
הגשת תביעה למזונות ילדים
כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים לגבי גובה הסכום, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררים הילדים, כדי שניתן יהיה להכריע בסוגיה זו ולתת להחלטה תוקף משפטי של פסק דין.
הזכאות למזונות ילדים נתונה לקטינים עד גיל 18, כאשר ההורים אינם משלמים את ההוצאות עבור צרכי מחייתם, וכן לילדים מעל גיל 18, במהלך שירות צבאי או שירות לאומי, כאשר במקרה זה זכאים הילדים למזונות מופחתים. החל מגיל 18 או סיום התיכון ועד סיום תקופת שירות החובה או לאומי, ההורה ברוב המקרים ממשיך לשלם שליש משיעור המזונות ששולמו עד לאותו מועד.
לילדים הנמצאים במשמורת משותפת מעל גיל 6, נקבע שיעור המזונות על פי רמת ההשתכרות של שני בני הזוג. אם השכר דומה, הוצאות הקשורות לקיום היומי מתקזזות בין השניים והוצאות אחרות מחולקות באופן שווה, כאשר אחד מרכז את התשלומים והשני מעביר אליו את חלקו בהוצאות.
כתב הגנה בתביעת מזונות
כתב תביעת מזונות מוגש על ידי ההורה המשמורן אשר מוכר כזכאי לקבל דמי מזונות עבור הילדים, כאשר בדרך כלל מדובר באם אשר משמורת ילדים מלאה או חלקית נתונה לה. אם תביעת גירושין מוגשת לבית דין רבני, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה אך לא מחויב בכך, אך אם תביעת גירושין כוללת גם תביעת מזונות, מוטלת על הנתבע החובה להגיש כתב הגנה.
לאחר שהגיש ההורה המשמורן את תביעת המזונות, ההורה הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה. במסגרת כתב ההגנה יכול הנתבע לערער על עצם הדרישה לתשלום מזונות, או לבקש להפחית את הסכום שהוא נדרש לשלם על פי כתב התביעה, עקב מצבו הכלכלי, הבריאותי או נסיבות אישיות אחרות.
כיצד לנסח כתב הגנה?
הנתבע נדרש לענות על כל אחד מסעיפי התביעה ולפרט ככל הניתן באמצעות הצגת ראיות והוכחות שונות, כאשר אי התייחסות או אי הכחשה של סעיף מסעיפי התביעה יכול להתפרש כהודאה מצדו של הנתבע ולהתקבל על ידי בית המשפט.
לדוגמה, הנתבע רשאי לטעון כי סכום המזונות שאותו הוא נדרש לשלם גבוה מדי ואין לו יכולת פיננסית לעמוד בתשלומים, עקב קשיים כספיים שאינם מאפשרים לו לשאת בדמי מזונות או כי אינו מסוגל לעבוד מחמת מצבו הבריאותי או נכותו. הנתבע נדרש לצרף לכתב ההגנה מסמכים שיכולים לתמוך בטענותיו, כמו: מסמכים רפואיים, תלושי שכר, מסמכים בנקאיים וכל מסמך אחר שיכול להעיד על מצבו הפיננסי והאישי.
כתב הגנה ניתן להגיש בתוך 15 ימים, מהמועד שבו הוגשה תביעת המזונות. אם הנתבע לא יגיש כתב הגנה בפרק זמן זה, בית המשפט רשאי לקבל את תביעת המזונות ולתת פסק דין גם ללא נוכחותו. עם זאת הנתבע רשאי להגיש בקשה להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה, ובית המשפט יכול לאשר את הארכת המועד עד חודש ימים או בתוך זמן קצר יותר.
קביעת גובה דמי המזונות
חובת המזונות המוטלת על האב היא מוחלטת, רק לעתים נדירות זוכה האב לפטור מלא מחובת תשלום המזונות, על כן טרם הגשת כתב ההגנה, חשוב לנסח את הדברים כך שהאב לא ייתפס על בעיני בית המשפט כמי שמבקש להשתמט מחובותיו. כמו כן, אם כתב ההגנה מנוסח בצורה רשלנית, תוך התמקדות בפעולות לא ראויות מצד האם, הדבר עלול ליצור רושם בעייתי בעיני בית המשפט, ואף להביא לדחיית טיעוניו של הנתבע.
הרף המינימלי לתשלום מזונות עומד על סך של 1,250 שקלים לחודש, כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן ולא כולל תשלום עבור מדור והוצאות מיוחדות. כאשר ישנם מספר ילדים במשפחה, נהוג להפחית מרף המינימום, מאחר שההוצאות הכספיות פוחתות כאשר מספר אנשים מתגוררים בבית אחד. בחישוב יכולתו של ההורה לשאת בתשלום מביא בית המשפט בחשבון את הכנסתו והרכוש שיש לו תוך התייחסות לחלוקת זמני המשמורת ופערי השכר של בני הזוג.
