כמאמר המשוררת זלדה, "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו אימו". שם בכלל, ושם משפחה בפרט, הוא בעל משמעות והשלכות על חייהם של אנשים - הן מבחינת ידיעתו של אדם מיהם אביו ואימו והן מבחינת היציבות בחייהם.
בני זוג נישאו בנישואין אזרחיים ולא נרשמו במשרד הפנים כנשואים. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היא מה הקשר בין טובת הילד ובין שינוי שם משפחתם (בהתאם לחוק השמות)?
האם הגישה תביעה לבית המשפט בשמה ובשם שני ילדיה הקטינים תביעת מזונות, תביעת אבהות, ותביעה למשמורת. הנתבע הודה, כי הוא אבי הקטינים וטען, כי הוא ואשתו לא נרשמו במשרד הפנים כנשואים מתוך אינטרס כלכלי של אשתו ששאפה לזכות בהטבות כלכליות להן זכאיות אמהות חד הוריות.
האם טענה, כי היא היחידה המטפלת בקטינים כי האב לא מקיים את הסדרי הראייה עימם, ולכן טובת הילדים היא ששם משפחתם יהיה כמו שם משפחתה, כפי שנכתב במשרד הפנים עם לידתם. מנגד טען האב, כי נפלה טעות ברישום הראשוני של שם משפחתם של הילדים במרשם משרד הפנים, שכן הם נולדו לבני זוג נשואים ושם משפחתם צריך להיות כשם משפחתו של אביהם. לדידו, תיקון שם משפחתם לשם משפחתו של אביהם יאפשר לקטינים יציבות, שכן יחזק את הקשר בינם ובין אביהם.
השיקול המוביל - טובת הילד
בית המשפט קבע, כי השיקול היחידי שצריך לעמוד לנגד עיניו הוא שיקול טובת הילד והגנה על האינטרסים שלו בלבד (ולא של ההורים). בית המשפט הדגיש, כי דרך חשובה להגדרת טובת הילדים היא באמצעות חוות דעת של מומחים אובייקטיביים מקצועיים שאינם תלויים באף אחד מהצדדים (כלומר ניטראליים). לכן, נבחנו תסקירי פקידי הסעד, כשאחד מהם קבע, כי טובת הילדים להיקרא על שם משפחתו של אביהם.
בית המשפט למד מהתסקירים, כי האב אינו מקיים קשר משמעותי קבוע ויציב עם ילדיו ואף אינו רואה כי יש בכך חשיבות רבה. כמו כן, נקבע כי אינו אחראי לנטל ההורי המוטל עליו לדאוג לילדיו. לדידו של בית המשפט, אכן יש חשיבות לחיזוק הקשר בין אב לילדיו במובן של ידיעה מיהו על ידי נשיאת שם משפחתו.
בנסיבות המקרה, נקבע כי האם היא היחידה הדואגת לילדים והיא הדמות היציבה בחייהם. לכן נפסק, כי מתוך התחשבות בכך שהילדים הם אדם בפני עצמו בעל זכויות (מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) וחובות, טובתם היא שייקראו על שם משפחתם של אמם כשם ראשון ואילו שם משפחתו של אביהם יהיה שם משפחה שני.
זאת, במיוחד בהתחשב בכך שהאב הסכים בעת הלידה ששם משפחתם של הילדים יהיה שם משפחתה של האישה בהתאם לסיפא לסעיף 3 לחוק השמות. כמו כן, לפי סעיף 21 לאותו חוק, הטיפול בילד והדאגה לו הם בידי האם בלבד ולכן היא זוכה למעמד המוקנה לה כהורה שילדיה יישאו את שם משפחתה. לסיכום, בית המשפט שוקל שיקולים רבים בסוגיית שמות המשפחה של ילדים, כשהשיקול המרכזי העומד לנגד עיניו הוא טובת הילד.