בהחלטה ,שניתנה ע"י שופט בימ"ש לענייני משפחה בנצרת, סארי ג’יוסי , אשר דחה בקשת קיבוץ לסילוק תביעת מזונות ילדים על הסף שהוגשה נגדו. התביעה הוגשה ע"י אשה וקטין כנגד הבעל-האב וכנגד הקיבוץ בו מתגורר האב ועל חבריו נמנה.
בני הזוג התגוררו ביחד בקיבוץ מתחילת נישואיהם והבעל נתקבל כחבר בקיבוץ ואילו האשה נתקבלה כ"אשת חבר". לטענת התובעת היא סבלה במהלך כל שנות מגוריה בקיבוץ מיחס עוין מצד הקיבוץ ומוסדותיו, ועל כן היא נאלצה, לעזוב את הקיבוץ יחד עם בנה הקטין ולעבור להתגורר בדירה שכורה ביישוב אחר בעוד הבעל נשאר לגור בקיבוץ.
התובעת הגישה בשמה ובשם בנה הקטין, תביעת מזונות ומדור כנגד בעלה וכנגד הקיבוץ. באשר לבעל טענה, כי על פי הדין האישי- הדין העברי- החל על בני הזוג, הוא חייב במזונות אישה כל עוד לא הותר קשר הנישואין, וכן הוא חייב לזון את בנם הקטין. באשר לקיבוץ, טענה, כי בהיותו חבר בקיבוץ, על הקיבוץ מוטלת החובה לספק את כל צרכי הבעל הנתבע וכפועל יוצא מכך לשאת בחבותו במזונות אשתו ובנו . הקיבוץ התנגד ובקש למחוק על הסף את תביעתה בין היתר מהטעמים של העדר עילה והעדר יריבות בין התובעת לבין הבעל הנתבע, העדר עילה והעדר יריבות בין התובעים לבין הקיבוץ ועוד.
מהם היחסים בין הבעל לבין הקיבוץ?
השופט ג’יוסי קבע כי היחסים בין הקיבוץ לבין הבעל הנתבע, הינם יחסים חוזיים שהוסדרו בתקנון הקובע חובותיו וזכויותיו של החבר ומנגד חובותיו וזכויותיו של הקיבוץ. במקרה זה עולה מתקנון הקיבוץ, כי בהתקיימם של תנאים מסויימים חייב הקיבוץ, לספק לחבריו לא רק את צרכיהם שלהם אלא גם את צרכי התלויים בהם.
השופט קבע כי חבר הקיבוץ חייב לכאורה ובמצוות הדין האישי לזון את אשתו ובנם המשותף ובאשר לקיבוץ, ונוכח מערכת היחסים המיוחדת הקיימת בינו לבין חבריו עליהם נמנה הנתבע, בין היתר בהתאם להוראת התקנון, לא מן הנמנע,כי הקיבוץ יצטרך בהתאם לאותה הוראה לשאת במזונות שיושתו על חבר הקיבוץ ומכאן, אין לומר שאין יריבות בין התובעים לבין הקיבוץ.
בנוסף פסק השופט ג’יוסי כי - תביעתם של ילדים הגרים מחוץ לקיבוץ, התובעים מזונות מאביהם חבר הקיבוץ, מצריכה בין היתר, בירור ודיון בשאלת יכולתו הכלכלית של האב-חבר הקיבוץ על פיה בין היתר יקבעו המזונות.
השופט הוסיף וציין כי תקנון הקיבוץ מהווה למעשה, חוזה בין הקיבוץ לבין חבריו, לטובת צד שלישי – התובעים- במקרה זה, וממנו משתמעת כוונה להעניק לצד השלישי- זכות למזונות וצרכים אחרים, ולתובעים בתור "מוטבים" קמה הזכות לדרוש את קיום החיובים נשוא התקנון, ולצורך כך, זכותם של המשיבים להגיש תביעה נגד הקיבוץ.
השופט קבע בין היתר כי בניגוד לטענת הקיבוץ אין כל חשש לפגיעה של ממש בקיבוץ מעצם צירופו לתובענה, ובכל מקרה, הצדק והתועלת בצירופו של הקיבוץ לצורך בירור התובענה, עולים על הפגיעה בעניינו של האחרון, אם בכלל.
צד שצורף בפועל. שלישית , בהתאם לסעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה רשאי בית המשפט לסטות מענייני פרוצדורה למען עשיית צדק, לתקן טעות פרוצדוראלית זו ולהכשיר צירופו של הקיבוץ גם בדיעבד ולאחר מעשה, ולאחר שמצאתי כי מדובר בבעל דין נדרש ונחוץ כמפורט לעיל.
