ערעור על פסק דין שניתן ע"י ביה"מ לעניני משפחה בירושלים ביום 04/08/02, לפיו חויב המערער לשלם סך של 1,100 ₪ לחודש עבור מזונות ילדים בגין כל אחת משלוש בנותיו הקטינות. בנוסף לסכום זה חוייב המערער במחצית מהוצאותיהן הרפואיות החריגות שאינן מכוסות ע"י קופ"ח וכן מחצית הוצאות המעון של הבת הקטנה, בסך של 625 ₪ לחודש, לתקופה שמיום 12/07/01-30/09/01. כן נקבע כי קצבת הילדים המשולמת ע"י המל"ל, בסך של 670 ₪ לחודש, תשולם לידי האם.
קרא גם:
על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות): "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו... לפי הוראות הדין האישי החל עליו"; ואמנם, בעקבות הדין האישי ההלכה הפסוקה מטילה על האב, באופן אבסולוטי; מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים (עד גיל 15), תוך שעל האם מוטל (מגיל 6) חיוב למזונות ילדיה מדין צדקה בלבד.
הלכה זו במרבית המקרים משתלבת בעקרונות הצדק ובמאזן הכללי של החובות והזכויות של ההורים, אף כי לעתים תוצאתה עיוות הפוגע באופן בולט בזכות לשוויון וביכולתו של האב לקיים את עצמו, ולו בדוחק.
אף כי חוקי היסוד, ובכללם - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם פוגעים בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחולתו של חוק היסוד, משחוקקו חוקי היסוד מוטל על ביה"מ להתחשב בערכי היסוד המוגנים על ידם ולפרש לאורם את החוק. ענין השיוויון בין המינים מצא ביטוי גם בתיקון (מס’ 2) לחוק שיווי זכויות האשה, בו הוסף סעיף מטרה שזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שיוויון מלא בין האשה לאיש, ברוח עקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל". עם חקיקת חוקי היסוד הועלה עקרון השוויון לדרגה חוקתית.
האם יצומצמו דמי המזונות ההכרחיים?
אף בעניינים בהם חל הדין העברי, משנדרש הדבר, נמצאה, במקרים רבים, הדרך, כדי להחיל את עקרונות השיוויון, כבוד האדם וכן זכותו על קנינו, על המקרה הקונקרטי. דרך זו שני אפיקים לה: האחת - נובעת מן הדין העברי ומפרשנותו, והאחרת – באמצעות החוק והפסיקה. כך, למשל, חברו החוק והפסיקה להחיל עקרונות אלו לענין חלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני זוג – משחוקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, ובאמצעות חזקת השיתוף, יציר כפיה של הפסיקה.
גם בענין המזונות הלכה הפסיקה כברת דרך כדי ליתן מענה לענינים שהזמן גרמם ובמגמה להגן על זכויות יסוד ולאזן האינטרסים בין בני הזוג בלא לפגוע ברווחתו של הילד ובמזונותיו כדי צרכו. דרך מקובלת אחת הינה צימצום מרכיב המזונות ההכרחיים, עד למינימום באופן שמותר הסכום לו נזקק הקטין למזונותיו נקבע כמזונות מדין צדקה בהם חייבים שני ההורים באופן פרופורציונאלי להכנסותיהם.
דרך ראויה אחרת הינה החלת דיני היושר במשפט העברי, המצויים ברמה נורמטיבית גבוהה יותר מדיני המזונות ויש בהם כדי להוות מכשיר לתיקון עיוותים, במקרים החריגים בהם דיני המזונות המסורתיים אינם נותנים מענה ראוי.
בהעדר חובה בדין המטילה על האם לשאת במזונות ילדיה היא נכנסת לגדר החריג שבסע’ 3 (ב) לחוק המזונות, הקובע: ”אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלו".
ובמשמע, חלות עליה הוראות סע’ 3 א’ לחוק המזונות ובכללן הוראת ס"ק (ב’), לפיה: "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא". סיכומם של דברים, הצורך באיזונים הראויים והשאיפה לשוויון בזכויות והחובות בתוך התא המשפחתי יכולים למצוא אפיקיהם הן מתוך הדין העברי והן דרכו.
לענייננו, על פי הסכומים שנפסקו ע"י ביה"מ קמא יהיה ברשות האם לסיפוק צרכיה וצרכי הקטינות ומדורן סך של 8,520 ₪ לחודש, בעוד למערער יוותר בפועל סך 1,050 ₪ לחודש (ובתקופה שעליו לשלם הוצאות המעון 325 ₪). אמנם מהסכום שבידי האם עליה לשלם הוצאות המשכנתא בסך של כ-1,150 ₪ לחודש.
דא עקא, אף כך חלקן היחסי של המשיבות עולה על זה של המערער. מה גם שבכך מובטח מדורן, בעוד למערער, שהינו בעל הזכויות במחצית הדירה, לא מובטחת קורת גג. בהתייחס לכל אלו וכן לעובדה כי לקטינות מדור (הדירה המשותפת של בני הזוג, בגינה משלם כל אחד מהם מחצית המשכנתא) יש להעמיד את סכום המזונות שעל המערער לשלם ע"ס 2,900 ₪ לחודש. כל יתר חלקי פסה"ד ישארו בתוקפם. המשיבים ישלמו הוצאות המערער בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ מהיום.
לסיכום,
בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא. יש להעמיד את סכום המזונות שעל המערער לשלם ע"ס 2,900 ₪ לחודש.
