אלימות במשפחה

אלימות במשפחה הינה תופעה בה אחד מבני המשפחה מתעלל ונוקט באלימות כלפי בן משפחה אחר. על פי רוב, מדובר באלימות בין בני זוג כאשר הצד האלים הוא בד"כ הגבר. עם זאת, אלימות במשפחה הינה גם אלימות בין אחים, בין ילדים והוריהם, בין נכדים לסבים וכדומה.

אלימות בין בני משפחה איננה רק אלימות פיסית (הבאה לידי ביטוי במכות, סתירות, השלכת חפצים וכדומה). אלימות זו יכולה להיות גם אלימות מילולית (לדוגמא, קללות וגידופים), אלימות נפשית, אלימות מינית או אלימות כלכלית.

       קראו עוד בתחום:

• כנס בעניין אלימות במשפחה בקרב בני העדה האתיופית
• הרחקת בעל מכה מדירה משותפת
• ביטול צו הגנה על בסיס בדיקת פוליגרף
• תביעות נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה
• עדות כבושה של האישה - זיכוי נאשם מעבירות אלימות במשפחה
• האם ילד הוחזר למשמורת אביו למרות אלימות במשפחה?

סוגיות הנוגעות לאלימות במשפחה אשר מגיעות לפתחן של הערכאות המשפטיות, זוכות בד"כ למדיניות של אפס סובלנות. החוק והפסיקה אינם מקלים עם העבריינים, וזאת בלשון המעטה. יתרה מכך, בשנים האחרונות ניתן להבחין גם בהחמרה מסוימת בהתנהלות בתי המשפט והמשטרה אל מול תופעות כגון דא. מנגד, יש הסבורים כי הרשויות אינן עושות די על מנת להתמודד עם התופעה הקשה.

ניתן לזהות אלימות במשפחה על ידי איתור ואבחון של שינויי מצבי רוח, התנהגויות יוצאות דופן, דיאכונות וכדומה. על פי רוב, בן משפחה אשר מסתיר אלימות כלפיו בתוך ביתו יבטא כלפי הסביבה כעס רב ומופנמות. כמו כן, גם הצד המתעלל הינו מעין "קורבן" למעשים ולא אחת מדובר ב"בריונות שמקורה בעברו של המתעלל". יודגש בעניין זה כי אלימות במשפחה יכולה להופיע בכל מקום ואין היא מנת חלקם רק של משפחות משכבות סוציו-אקונומיות חלשות.

מה עושים ואל מי פונים?

במידה ונפגעתם מאלימות במשפחה, מומלץ לפנות בהקדם לגורמי הסיוע במוקדי החירום. לאחר מכן, מומלץ לפנות למשטרה ולהגיש תלונה בעניין. רצוי לבצע את הגשת התלונה לאחר ובמקביל להתייעצות עם עורך דין העוסק בתחום זה. חשוב לציין כי אופן הגשת התלונה למשטרה ולגורמים הרלבנטיים יכול להיות משמעותי מבחינת בן הזוג "הקורבן" בהמשך. לדוגמא, יש לתאר באופן מדויק את התרחשות האירוע נשוא התלונה ולדבוק בגרסה אחת, מדויקת ומהימנה.

ההגנות מטעם החוק

החקיקה בישראל מעניקה שורה של הגנות לקורבנות אלימות במשפחה. החוק ה"מוביל" מבחינה זו הינו החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. במסגרת חוק זה, הקורבן יכול לפנות לבית המשפט ולבקש הטלת איסורים שונים על האדם הפוגע כגון איסור כניסה לדירת המגורים המשותפת, הוראה בדבר שמירת מרחק פיסי בין הפוגע לבין המתלונן, איסור החזקת נשק וכדומה. כמו כן, ניתן לקבל גם צו הגנה אשר מוצא במהירות יחסית לאחר הגשת תלונה בגין אלימות במשפחה. פעמים רבות, צו זה אף מוצא במעמד צד אחד. עם זאת, על מנת להשיג את התוצאות המבוקשות, ולהתנהל באופן הנכון ביותר, מומלץ שלא לפעול ללא קבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין העוסק בתחום זה.

דיווחים על אלימות במשפחה, למי מותר?

מלבד הקורבן (המתלונן), ישנם גורמים נוספים אשר יכולים להגיש דיווח אודות אלימות במשפחה. לדוגמא, בתי החולים מחויבים לפי חוק לדווח על תופעות של אלימות במשפחה או אלימות בין קטינים. כמו כן, כל אדם אחר רשאי לדווח על חשדותיו בדבר אלימות במשפחה (לדוגמא, שכן מודאג או מורה בבית ספרו של הילד). במקרים בהם האלימות מופנית כלפי קטינים, על כל אדם היודע על כך מוטלת חובה לדווח על האירועים למשטרה.

דוגמאות למקרים של אלימות במשפחה:

פיצויים בעקבות אלימות במשפחה - אלימות במשפחה, כפי שצוין לעיל, יכולה לבוא לידי ביטוי באופן פיסי, מילולי, נפשי, כלכלי, מיני וכדומה. אלימות זו לא מהווה רק עילה להרחקת בן המשפחה האלים מהבית. לא אחת, הקורבן יכול להגיש כנגד בן המשפחה המתעלל תביעת פיצויים. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נפסקו פיצויים בסך כ-140,000 שקלים לאם ובנותיה אשר היו קורבנות להתעללות מצד אבי המשפחה. במקרה דנן, האלימות של הבעל כלפי האם באה לידי ביטוי באיומים, קללות, מכות ומעשים מיניים בניגוד לרצון האישה. הבנות הרגישו גם הן את "נחת זרועו" של אביהם ותיארו מכות עם חגורה, הצלפות, השפלות וכדומה. כנגד הבעל אף הוגש כתב אישום והוא ריצה שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, למרות המאסר הממושך, הבעל חזר לסורו גם לאחר שחרורו.

180,000 שקלים פיצויים בגין הגשת תלונת שווא בדבר אלימות במשפחה – אכן, אלימות במשפחה הינה תופעה קשה אשר פוגעת בנשים ובקטינים רבים. עם זאת, לעיתים, טענות בדבר אלימות במשפחה אינן אלא "מהלך אסטרטגי וטקטי" בין בעלי דין הנמצאים בהליכים משפטיים. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי אישה אשר הגישה תלונות שווא כנגד בעלה בגין אלימות במשפחה, תשלם לגבר פיצויים בסך 180,000 שקלים. תלונותיה של האישה במקרה זה הביאו להגשת כתב אישום חמור כנגד הגבר, כתב אישום ממנו זוכה האחרון זיכוי מוחלט.

צו הגנה לאם מבתה הקטינה – אלימות במשפחה מופנית בדרך כלל כנגד נשים או ילדים. לעיתים, מדובר באלימות הפוכה – של הילדים כנגד ההורים. גם במקרים אלה, בתי המשפט יכולים להעניק את צווי ההגנה לצד אשר נפגע מהאלימות. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן צו הגנה לאם כנגד בתה הקטינה. הקטינה במקרה זה למדה בפנימייה והייתה חוזרת לביתה של אמה אחת לשבועיים. האם טענה כי בכל אחד מסופי השבוע הנ"ל היא הייתה הופכת לקורבן לצעקות, איומים, מכות ופגיעה של ממש בפרנסתה (הבת הייתה הורסת בגדים שהאם הייתה תופרת בבית במסגרת עבודתה). בית המשפט עמד על התנהגותה הקשה של הקטינה בת ה-17 וקבע כי למרות שמדובר בילדה שאינה בגירה, הוא מצא לנכון לתת כנגדה צו הגנה.