להלן דוגמא לתובענה לפירוק שיתוף במקרקעין. הצדדים הינם בני זוג נשואים אשר מתנהלת ביניהם מערכת מאבקים הטבעית לגירושין, אך במקרה דנן חורגת מקנה מידה מתאים. הדירה רשומה על שם הצדדים ואין חולק שמדובר ברכוש משותף על פי דין.
החוק קובע כי אין לבצע חלוקת רכוש עד אשר ניתן פסק דין סופ בעניין הגירושין. הסדר זה מכביד ומעמיק את חוסר השוויון בשל יתרונות "טאקטיים" הגלומים לצד שאינו מעוניין לאפשר לבן זוגו ליהנות מהסדר המשאבים. ולכן, כל שעל אותו בן זוג לעשות הוא למתוח ולהשוות את "מועד פקיעת הנישואין". בהעדר ביטול הנישואין בדרך משפטית אין לפעול לפי ס’3-10 לחוק יחסי ממון בהסדר איזון משאבים.
בענייננו, אין מקום להתייחס לתביעת האב לפירוק השיתוף בנדל"ן המשותף כאל תביעה חסרת תום לב שכן הנישואין אינם קיימים עוד בפועל, האב עזב את הבית וחי עם אישה אחרת. אף תביעת הנתבע לפירוק השיתוף בדירת הצדדים, איננה נגועה בחוסר תום לב מאותה הסיבה.
במקרה דנן לא מדובר בפירוק שיתוף יזום מצד האב אלא כתוצאה מלחצים שמפעילים הנושים לרבות בנק המשכנתאות. אי לכך אף אם מותב זה נמנע מלצוות על פירוק שיתוף במקרקעין אזי הבנק ימכור את הדירה ויבוצע הפירוק הלכה למעשה בתנאים גרועים.
יחד עם זאת אין לאפשר לנושי הבעל להתחלק בתמורה. אם יעשה כן למעשה יתאפשר איזון משאבים בטרם עת וזאת בניגוד לחוק יחסי ממון בין בני זוג. האחריות לחובות של בני הזוג והאיזון להם תעשה במסגרת חלוקת רכוש בין בני הזוג ויש לעשות במקשה אחת ולא באופן חלקי. בצורה זו אם ישולמו החובות מהתמורה בהעדר קביעת אחריות לחוב וחלקו באיזון המשאבים. יחד עם זאת באיזון המשאבים ניתן להתחשב בחלקו של צד שקיבל מהתמורה.
נוכח הנסיבות אין להימנע מפירוק שיתוף במקרקעין כאשר הדירה תימכר כפנויה מכל אדם וחפץ. מהתמורה תנוכה אך ורק המשכנתא כאשר על הבעל להבטיח מדור הקטינים עפ"י ס’ 40 לחוק המקרקעין אף אם כתוצאה מכך האישה נהנית מאותה קורת גג. ימונה כונס נכסים למכירת הדירה.
לסיכום,
במקרה דנן, יש לאפשר את פירוק השיתוף במקרקעין כדי לאפשר איזון משאבים בעת פקיעת הנישואין וכדי להבטיח מדור לקטינים.
