המרצת פתיחה - הסכם בין הצדדים עם השלכות לצד ג`

התובענה הינה פרי המרצת פתיחה, אשר הוגשה בתיק בבית המשפט המחוזי תל – אביב ביום 19.11.2006. 

מדובר בתובענה הקשורה להסכם בין הצדדים, כאשר לפסק הדין שניתן בין הצדדים יש השלכות בין צד ג’ והנתבע. הצדדים חיו חיים משותפים וניהלו משק בית משותף בדירה השייכת לתובעת. בין התובעת והנתבע נחתם ביום 15.02.2004 הסכם לזוגיותו וב- 06.10.2004 חתמו בני הזוג על הסכם זכויות בנכס, בו ויתרה התובעת על חלק מזכויותיה לתובת הנתבע, בתמורה שיממן את השיפוץ שהיה בבניין בזמנו בבניין וכלל את הזכויות שנקנו מצד ג’ בנוגע לגג.

החלת חזקת השיתוף על בני זוג ידועים בציבור, אימתי?

חלוקת רכוש בין בני זוג שהיו ידועים בציבור ואח"כ נישאו

מחלוקת על בתים שנבנו בתקופה שזוג היה ידוע בציבור

האם יש לצרף צד ג’ לתביעה?

1. על פי ס’ 6 (ו) לחוק בית משפט לענייני משפחה קובע : " בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא". נקבע, שסמכות בית משפט לענייני משפחה בעניין הינה רחבה וגמישה. באשר לשיקולים אותם על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל לצורך עשיית שימוש בסעיף 6 ו’ לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

אישור צוואה המזכה צד ג'

2. ואכן – עדים אנו לכך, כי בית המשפט לענייני משפחה, על דרך הכלל, מצרף צדדים שלישיים שאינם בני משפחה בצמצום ובמשורה. יש להעיר כבר בשלב זה, כי מטרת חוק בית משפט לענייני משפחה הייתה להביא סכסוכי משפחה למיניהם בפני מערכת שיפוטית מיומנת ובעלת ניסיון ביישוב סכסוכים משפחתיים.אולם, לפעמים הגדרת החוק מביאה את בית משפט לענייני משפחה למקומות רחוקים, המצריכים מיומנות לאו דווקא בנושאים הקשורים לסכסוך משפחתי, אלא בנושאי משפט שונים כגון: דיני חברות, מקרקעין, שטרות, חוזים, נזיקין וכו’. יותר ויותר אנו עדים לפתיחת הליכים משפטיים שאין בתובענה עצמית שום זיקה לשאלות משפטיות בנושאים הקשורים לענייני משפחה, ורק הקשר המשפחתי בין הצדדים הוא זה שמביא את התובענה למפתנו של בימ"ש לענייני משפחה.

3. הרעיון של בית משפט לענייני משפחה הינו מיקוד סכסוך המשפחה בבית משפט באמצעות הכלים שיש בהם כדי לטפל בכך. אולם, כאשר הסכסוך בין בני המשפחה הינו סכסוך משפטי ולא נראה, כי ישנה אפשרות ליישב את הסכסוך בתחום שנמצא מחוץ למעגל הרגיל של משפחה כגון: מזונות, משמורת וחלוקת רכוש, אלא מדבר על נושאים כגון: ביצוע שטר, זכויות במקרקעין, עסקת קומבינציה, תפעול חברה וכו’, נאלץ בית המשפט להוסיף לעומס הקיים בטיפול דיני הנפשות כגון: משמורת, חטיפות קטינים וכד’ ולעסוק בשאלות שבדרך כלל מטופלות בבית משפט השלום והמחוזי.

4. המקרה דנן הינו דוגמא לכך. מדובר בהסכם הנוגע לזכויות בנדל"ן בין התובעת והנתבע. לצד ג’ הסכם נפרד עם הנתבע. מדובר בשני מעגלי יחסים אשר נושקים אחד לשני, אולם אין איזור חפיפה ביניהם, אלא הקשר הוא קשר שרשרתי. התוצאה בתובענה המקורית תשליך על מהות הקשר בין הנתבע וצד ג’. אילולא הקשר בין התובעת והנתבע, אין צל של ספק שכל התובענה הייתה מתדיינת בבית המשפט המחוזי. השאלה האם ניתן לשלוח הודעת צד ג’, הייתה מוצאת פתרונה שם.

לסיכום,

במקרה דנן, אין לראות הודעת צד ג’ כצירוף צד לתובענה במובן החוק. דהיינו, יש לאבחן בצירוף נתבע כנתבע ובין צירוף להליך נפרד בהודעת צד ג’ כאשר אין זיקה בין צד ג’ והתובעת בהליך המקורי. אין מותב זה יכול לקבל את הודעתו של צד ג’ המבוסס על קשר "שרשרת", בכך שההכרעה בתובענה בין הצדדים שתביעתם מתנהלת בפניו, תכריע בעניין צד ג’.אי לכך הבקשה מתקבלת והודע צד ג’ נמחקת.