התובע הגיש בפני בית משפט לענייני משפחה בחיפה תביעה לפירוק שיתוף ברכוש ולהשבת כספים שנלקחו על ידי גרושתו מהחשבון המשותף שלא כדין. מנגד הגישה האשה תביעה למזונות אישה.
הצדדים נישאו בשנת 2000, כאשר האשה היתה גרושה ואם לבת מנישואיה הקודמים, ואין להם ילדים משותפים. בעקבות מחלוקות השניים החליטו להיפרד, הבעל נשאר לגור בדירה השכורה והאשה עברה להתגורר יחד עם בתה בשכירות בדירה אחרת. מאז שנת 2001 הבעל אינו עובד וחי על קצבת נכות כללית.
האשה משכה כספים ללא ידיעת הבעל מהחשבון המשותף
כשנה לאחר החתונה, הבעל נפגע בתאונת עבודה. בעת שביצע עבודות חשמל הוא נפל מגובה ששה מטרים, ונפסקו לו כספי פיצויים בסך של 1,500,000 שקל. באותה עת האשה מונתה לאפוטרופסית זמנית של בעלה הפצוע.
לטענת התובע, ביום קבלת הפיצויים, האשה העבירה סך של 433,000 שקל לחשבון חדש ללא ידיעתו והסכמתו, ואף ביצעה משיכות מהחשבון המשותף והעבירה כספים לחשבונות של בני משפחתה, במיוחד לבתה מנישואים קודמים.
עוד טען כי רכב שנרכש מכספי הפיצויים, נרשם על שם הבת ללא הסכמתו.
לדבריו, נטילת הכספים היתה ללא כל סמכות, אשתו קיבלה את הכסף במזומן בבנק, שלא בנוכחותו, חתמה במקומו והעלימה ממנו דיווחים בנקאיים, ואף דרש לקבל חזרה את הרכב.
האשה טענה כי הכסף בחשבון החדש נועד להוצאות המשפט
מנגד טענה הנתבעת כי כספי הפיצויים אשר הופקדו בחשבון המשותף נכנסים להסדר איזון משאבים, מאחר והם חיו בשיתוף והתכוונו לרכוש דירה מהפיצויים, והוסיפה כי הפיצוי ניתן תמורת אבדן הכנסה ויש לראות בה חלק מהכנסות בני הזוג.
האשה טענה כי העבירה את כסף לאחותה, על מנת לשלם לעורך דין שטיפל בתביעה לתאונת עבודה, ובנוגע לרכב ציינה כי נרכש עבור בתה בהחלטה משותפת עם בעלה.
בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם כספי הפיצויים שייכים לתובע בלבד, או שמדובר בכספים משותפים שיש לאזנם בין הצדדים.
לאחר שמיעת עדויות הצדדים, וחוות דעת של מומחה שקבע כי כספי הפיצויים הינם משותפים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעת הוציאה כספים שלא כדין במהלך הנישואין, ולא הוכיחה כי הסכום של 433,000 שקל הועבר כשכר טרחה לעורך דין ולא לצריכה שוטפת. על כן נקבע כי עליה להשיב סכום זה לידי התובע.
כמו כן, טענת התובע לעניין הרכב התקבלה, ונקבע כי למרות שהוא נרשם בהסכמה על שם הבת, על הצדדים לחלוק בשווי שלו והוא יכלל בחלוקת רכוש.
כספי הפיצויים יאוזנו בין הצדדים לאחר השבת הסכום שהוצא ללא הסכמה
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי כספי הפיצויים שקיבל הבעל בגין פגיעתו בעבודה יחשבו כספים משותפים ויאוזנו בין הצדדים. עם זאת על הנתבעת להשיב את הכספים שנלקחו על ידה בסך 433,000 שקל לחשבון המשותף. מאחר והבעל אינו עובד, והאשה משתכרת בחודש סך של 6,000 שקל, תביעת מזונות האשה נדחתה.
תמ"ש 662-12-11
תמ"ש 30346-02-12
