תביעה למזונות האישה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, כל אימת שתקפה ברית הנישואין בין בני הזוג. יש לציין כי תביעה למזונות האישה, באופן רטרואקטיבי לאחר תום קשר הנישואין איננה קבילה, ודמי המזונות ייקבעו מיום הגשת התביעה ואילך.
האם אישה שעזבה את הבית יכולה לתבוע מזונות?
אישה זכאית לתשלום מזונותיה בידי בעלה כל עוד היא גרה עימו תחת אותה קורת הגג. פעמים רבות תהה לה עזיבתה את ביתה ללא סיבה מוצדקת לרועץ בבואה להגיש תביעה למזונות.
עם זאת, במידה ויעלה בידה של האישה להוכיח כי עזיבתה את הבית נבעה מאלימות האב כלפיה או מכל סיבה מוצדקת אחרת, לא ישללו מזונותיה בבית הדין. יש לציין כי אין דין זה עובד באופן דו צדדי בקשר הנישואין שכן עזיבתו של הבעל לא תפטור אותו מתשלום דמי מזונות אשתו שנותרה בבית.
כושר ורמת השתכרותה של האישה, כיצד משפיע?
אישה אשר מתפרנסת בכבוד, ושכרה מספק את מגוון צרכיה, על פי רוב לא יפסקו מזונות בעבורה, לא בבית המשפט לענייני משפחה ולא בית הדין הרבני.
תביעת מזונות לאישה תוכל להתקבל בבית המשפט במידה ואין במשכורתה של האישה בכדי לספק את צרכיה, לדוגמא, במידה והאישה עובדת במשרה חלקית או כאשר שכרה בעבור עבודתה הינו נמוך.
- החלטה בבקשה לקביעת מזונות זמניים עבור האישה
- פסק דין בעניין חיובה של אישה לצאת לעבוד
- האם ניתן לשנות מהות חיוב מזונות בדיעבד?
- פירוק השיתוף של תכולת הדירה של בני הזוג
השתכורתה של האישה, אפוא, מהווה שיקול בחישוב דמי מזונותיה, אך הוכחתו איננה שומטת את הקרקע מתחת לתביעתה. אישה אשר איננה עובדת, אך בית המשפט מכיר בכך שהיא יכולה לעבוד ונמנעת מכך, סביר להניח כי ממזונותיה יגזר פוטנציאל ההשתכרות שלה, במידה והייתה עובדת.
מזונותיה של מסורבת גט
בעל אשר מסרב להעניק גט לאשתו, יהיה על פי רוב חייב במזונותיה שכן סירובו זה מונע ממנה להמשיך הלאה בחייה ולהתחתן עם גבר אחר אשר יישא במזונותיה. מזונות אלו קרויים בעגה המשפטית – "מזונות מעוכבת" ומטרתם, מלבד כלכלתה של האישה, הינה להפעיל לחץ כלכלי על הבעל הסרבן על מנת שייתן לאשתו גט ויאפשר לה להמשיך בחייה.
