תביעה לאיזון משאבים כולל

תביעה בכותרת "פירוק שיתוף בדירה ותביעה ע"פ סעיף 11 לחוק יחסי ממון" שהגישה התובעת כנגד בעלה בנפרד – הנתבע. על אף שנישואי הצדדים טרם פקעו וכפי שיובא להלן, התפתחה התביעה, על פי הסכמת הצדדים לאיזון משאבים כולל.

מועד ביצוע איזון המשאבים

1. הצדדים לתביעה נישאו כאמור לעיל בשנת 1976 ומשכך, חל עליהם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון אשר לפיו, במקום שבני זוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון, יחול עליהם הסדר איזון המשאבים המפורט בפרק השני לחוק הקובע שיתוף אובליגטורי דחוי למועד פקיעת הנישואין. ככלל, יבוצע איזון משאבים בהתאם לקבוע בסע’ 5 לחוק , לאחר פקיעת הנישואין, בין אם מחמת גירושין ובין אם מחמת מותו של מי מבני הזוג.

 
2. משמעות ביצוע האיזון במועד פקיעת הנישואין הינה כפולה : א. האיזון יבוצע בפועל רק בהגיע אותו מועד היינו, כל עוד בני הזוג עודם נשואים זל"ז לא ייעשה כל שינוי במצבת נכסיו וזכויותיו של מי מהם ב. ערכם של הנכסים ברי האיזון יחושב נכון למועד פקיעת הנישואין . על אף האמור, במקרה בו שני הצדדים מסכימים לביצוע איזון משאביהם טרם פקיעת נישואיהם, ניתן לבצע האיזון לאלתר על אף שטרם הגיע המועד הקבוע בחוק לעשות כן.

3. בענייננו כאמור החלו הצדדים לפעול לקראת ביצוע לאלתר של איזון משאביהם באמצעות ההסכמות אותן גיבשו. כן, בכתב ההגנה ובתצהירו של הנתבע לא הועלתה כל טענה באשר לעיתוי האיזון ואופן התנסחותו בכתבי הטענות דלעיל יש בו כדי להצביע על הסכמתו לביצוע לאלתר של האיזון. טענות הנתבע בעניין דחיית מועד האיזון לפקיעת נישואי הצדדים הועלו על ידי ב"כ רק בשלב מאוחר יותר כפי שהובא לעיל, אולם הנתבע השמיע דעה מפורשת ונחרצת השונה מזו שהעלתה ב"כ בדיונים ובסיכומים וממנה אני מסיק כי הוא מסכים לביצוע לאלתר של משאבי הצדדים;
 

אופן ביצוע האיזון

1. כזכור, הסכימו הצדדים כי מועד הקרע הסופי ביניהם אשר ביחס אליו יש לבצע את איזון המשאבים הוא ה- 01/01/06, מועד הגשת התביעה.

2. סע’ 8 לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט סמכויות מיוחדות לסטות מן ההסדר הרכושי הקבוע בחוק וביניהן:"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין גירושין - לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג; (2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע".

3. אמנם תנאי להפעלת סמכות ביהמ"ש לפי סע’ זה היא בקשה שמוגשת לאחר פקיעת הנישואין אולם משהצדדים מסכימים לאיזון טרם הפקיעה, אין כל מניעה לדון בטענות על פי סע’ 8 הנ"ל .
 

זכויות פיננסיות של הצדדים

1. זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום הנישואין ועד למועד הקובע , ובכלל זה זכותו למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה, הינה זכות מושרשת בדין ברם, הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה. 

 2. יש לקבוע כי כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של מישנהו: קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות שנצברו על ידו מיום נישואיהם ועד ליום 01/01/06 כאשר יגיע מועד מימושן.
 

קרן ההשתלמות של התובעת

1. התובעת טוענת כי יש להוציא את קרן ההשתלמות הרשומה על שמה ובה נצברו כספים בסך 53,342 ₪ (נכון ליום 01/01/06), מגדר הנכסים ברי האיזון .לדידו של הנתבע, קרן ההשתלמות של התובעת היא נכס הוני לכל דבר ויש לכלול אותה באיזון המשאבים יחד עם יתר קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של הצדדים.

2. בין אם התובעת מעוניינת לעשות שימוש בכספי קרן ההשתלמות לקיומה בשנת השבתון על פי בחירתה ובין אם מדובר בקרן השתלמות המוגבלת לניצול לשנת שבתון בלבד ,כך או כך נראה כי אין להוציא את קרן ההשתלמות של התובעת ממסת הנכסים ברי האיזון.
 

יתרות חוב בחשבונות בנק

1. אין חולק כי התובעת כיסתה את יתרת החובה בחשבון המשותף באמצעות כספי ביטוח פנסיוני שלה ב- "מגדל" אותם פרעה לשם כך. התובעת טוענת היא והנתבע סיכמו בשיחה ביניהם כי היא תהא אחראית לכיסוי יתרת החובה בחשבון המשותף, אשר שימש אותה בעיקר ואילו הנתבע יהא אחראי לכיסוי יתרת החובה בחשבון הרשום על שמו. הנתבע מכחיש את טענת התובעת בנוגע להסכמה כביכול שנעשה ביניהם ; לטענתו, על התובעת לשאת לבדה ביתרת החובה בחשבון המשותף הואיל והיא עשתה בו את עיקר השימוש לצרכיה שלה ובנוסף לטענתו, על התובעת להשתתף עימו בכיסוי יתרת החובה בחשבונו הפרטי מאחר והוא שימש להוצאות הבית והמשפחה.

2.טענת ההסכמה שהעלתה התובעת לא הוכחה בפני ועומדות בפני למעשה שתי גרסאות בעניין זה שאף לא אחת מהן גובתה בראיות או אסמכתאות כלשהן . נוכח כך שנטל ההוכחה רובץ בהקשר זה על כתפי התובעת וזה, לא הורם על ידה, אין לי אלא להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסתה .

3. בנוגע לחשבון המשותף- יש לדייק ולומר כי נכס זה הינו בר שיתוף, להבדיל מבר-איזון, שהרי בהיותו רשום של שם שני הצדדים, הוא אינו חוסה במסגרת הסדר איזון המשאבים החל כידוע על נכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג.

4. אין להשית על התובעת לבדה את יתרת החוב בחשבון זה; אין להתעלם מן העובדה שחשבון זה רשום על שמם של שני הצדדים במשותף וכן כי מכך ששימש לתשלום חלק מן המשכנתא, תשלום שהינו לכל הדעות מהווה הוצאה משותפת לצרכי המשפחה. נוכח כך, הרי שיתרת החובה הינה חוב משותף שעל שני הצדדים לשאת בו באופן שווה. יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה התובעת כיסתה את יתרת החובה בחשבון זה באמצעות הפקדת סך 8,000 ₪ מכספים שמשכה מכספי הביטוח הפנסיוני שלה בחברת "מגדל". אשר לנתבע חלק בהם בהיותם נכס בר איזון.

5. לפיכך יש לקבוע כי על הנתבע לשאת במחצית יתרת החוב בחשבון המשותף נכון ליום 01/01/06 בניכוי סך של 4,000 ₪ המהווה את מחצית הצבירה בביטוח הפנסיוני הנ"ל של התובעת שהופקדו בחשבון.

זכויות הפנסיה

1. ככלל, זכויות פנסיה שצבר בן-זוג בעבודתו במהלך חיי הנישואין הינם נכסים ברי שיתוף/ברי-איזון, בין שגמלו ובין שטרם גמלו וזאת, נוכח ראייתן של זכויות אלה חלק מהתמורה הכוללת שקיבל בן-הזוג בגין עבודתו.

2. מאחר שמחד האיש הסכים כאמור לביצוע מיידי של איזון המשאבים אף לפני פקיעת הנישואין ומאידך- העלה טענה באשר לאופן איזון הפנסיות שלא ניתן לדחותה על הסף אם בשל שינוי מצבו הבריאותי ואם משום שלא היה ער לכל השלכות הסכמתו, נראה שיש מפגש רצונות בין הסכמתו של האיש לבין הסכמתה החילופית של האישה כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ב"כ בדיון לפיה: אבקש לחילופין שההסדר שהגענו אליו ימשיך עד למועד שמרשתי תצא לפנסיה ואז יערך איזון בין שתי הפנסיות". לפיכך בנסיבות העניין, יש לקבוע כי מיום 01/01/06 ועד מועד צאתה של התובעת לגמלאות מעבודתה במשרד החינוך יחול ההסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים בדיון ביום 04/09/07. הפרשי העבר מיום 01/01/06 ועד ליום התחלת ההסדר הזמני ישולמו על ידי הנתבע לתובעת מכספים ראשונים במסגרת איזון כספי הצדדים בבנקים ובקופות הגמל. ממועד יציאתה של התובעת לגמלאות ממשרד החינוך תהא התובעת זכאית למחצית מהפנסיה של הנתבע שנצברה בתקופה ממועד הנישואין ועד למועד הקרע דהיינו, יום 01/01/06, והנתבע יהיה זכאי למחצית מהפנסיה של התובעת שנצברה ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.

כספי חסכון לדיור לרווקים וכספי ירושת אימו של הנתבע שהושקעו ברכישת דירת מגורים קודמת של הצדדים

1. דין טענת הנתבע בנוגע לזכאותו לכאורה להחזר כספי חיסכון הדיור לרווקים וכספי ירושת אימו, להידחות; כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא שהתכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד אחד לצד אחר.

2. אין חולק בענייננו כי הצדדים היו בעלי זכויות שוות בדירה (ובדירות הקודמות שהיו בבעלותם), משכך הרי שהכספים להם מכוון הנתבע, ככל שאכן הושקעו על ידו כפי שהוא טוען, נטמעו למעשה בדירות המשותפות ואין להתחשב בגובה ההשקעה כפי שהוא עותר לעשות.
 

כספים שהושקעו ברכישת דירתה של אם התובעת

1.התובעת אישרה כי אכן הופרש סכום מתוך דמי הפיצויים לטובת רכישת דירתה של האם ברם לטענתה, הנתבע אינו זכאי להחזר מחצית ההשקעה מן הטעם שאימה החזירה להם את הסכום שהשקיעו העומד לדבריה על סך של 3,000 דולר.

2.גרסאותיהם של שני הצדדים לא גובו באסמכתאות ו/או ראיות חיצוניות כלשהן ומביניהן מעדיף אני את גרסת התובעת ואת עדותה בחקירתה הנגדית בנקודה זו אשר היתה מהימנה עלי על פני גרסת הנתבע; זאת לאחר שהתובעת תיארה לפרטים ובאופן משכנע בחקירתה הנגדית את הנסיבות בהן לדבריה הוחזר להם הכסף שנתנו לאימה ואף הסבירה את השימוש שנעשה בו לצורך נסיעתה לחו"ל עם בנה הבכור בעת שלה ולנתבע לא עמדו בשעתו אמצעים כספיים אחרים למימון נסיעה בת שבועיים לחו"ל.

3. לאור האמור, אני דוחה את טענת הנתבע ואיני רואה לחייב התובעת בהחזר הסכום הנתבע על ידו.
 

לסיכום,

איזון המשאבים בין הצדדים ייעשה על בסיס העקרונות כדלקמן: כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של משנהו. על הנתבע לשאת במחצית יתרת החוב בחשבון המשותף. על התובעת לשאת במחצית יתרת החובה בחשבון הבנק ע"ש הנתבע. בנוגע לזכויות הפנסיה של הצדדים- מיום 01/01/06 ועד מועד צאתה של התובעת לגמלאות מעבודתה במשרד החינוך יחול ההסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים. על פי בקשת התובעת ליתן צו מניעה בהתאם להוראות סע’ 11 לחוק יחסי ממון, ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על מי מהצדדים לעשות כל פעולה חד צדדית ללא הסכמת הצד שכנגד בזכויות הרכושיות והכספיות בנות האיזון כפי שפורטו לעיל וזאת, עד למועד ביצוע איזון המשאבים בפועל.