פס"ד הצהרתי- זכויות מכוח רכישה וזכויות בכוח חיים משותפים
עובדות המקרה
תובענה לפסק דין הצהרתי שהגיש איש (להלן: "התובע") כנגד אישתו לשעבר (להלן: "הנתבעת") במסגרתה עותר לפסק דין הצהרתי לפיו הינו הבעלים של מחצית הזכויות בנכס מקרקעין, הרשום ע"ש הנתבעת.
קרא עוד...
פסק דין הצהרתי - גילוי חשבונות ופירוק השיתוף
האם ניתן לתת סעד הצהרתי על מנת לשמר את המצב הקיים?
האם זכאי התובע לחלק בדירה מכוח רכישה או מכוח החיים המשותפים שניהלו הצדדים לאחר הגירושין?
שאלת נטל השכנוע
1. הכלל הנוהג במשפטנו הוא, כי התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל הטענות העובדתיות המרכיבות את עילתו, לרבות עובדות הנושאות אופי שלילי. לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע ישנה חשיבות מקום בו הראיות שהובאו לפני בית המשפט אינן מאפשרות לו לקבוע ממצא כזה או אחר בשאלות שבמחלוקת.
2. על התובע מוטל הנטל לשכנע - ברמה הנדרשת לפי מאזן ההסתברויות - כי שילם בפועל על הדירה, כי הצדדים חיו כידועים בציבור והייתה כוונה לשיתוף בדירה. מנגד, על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח את כל רכיביה של טענת ההגנה שהיא מעלה. העיקרון הוא, כי כל בעל דין הטוען טענה מהותית לגרסתו במשפט, הוא הנושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה. משמע: דיני הראיות הולכים אחרי המשפט המהותי.
רכישת זכויות בדירה מכח מימון בפועל
1. לא עלה בידי התובע להניח תשתית ראייתית בקשר עם התשלומים, אשר לטענתו שילם, לא באמצעות מסמכים וגם לא באמצעות עדים שיאשרו כי התשלומים אכן שולמו.
2. בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע כי התובע לא הרים את נטל הראיה הרובץ לפתחו.
זכות למחצית הזכויות בדירה מכח החיים המשותפים כידועים בציבור
1. ככלל, המעמד של ’ידועים בציבור’ איננו "סטאטוס" ממנו נגזר מערך שלם של זכויות וחובות, כדוגמת סטאטוס הנישואין, אלא מדובר בהכרזה על מצב עובדתי לצורך קבלת זכויות מסוימות מאדם מסוים (הידוע בציבור) או מגוף מסוים לפי חוק זה או אחר.
קרא עוד...
חלוקת רכוש בין בני זוג שהיו ידועים בציבור ואח"כ נישאו
מחלוקת על בתים שנבנו בתקופה שזוג היה ידוע בציבור
החלת חזקת השיתוף על ידועים בציבור
תביעה למזונות קטין בין ידועים בציבור
2. החוק קובע תנאים מפורשים לידועים בציבור: "חיי משפחה במשק בית משותף". תנאים אלו אומצו לצורך קביעת ’ידועים בציבור’ גם במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג, תוך שנקבע כי אלו הם תנאים מהותיים ולא ראיתיים גרידא.
3. אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום "חיי משפחה" הינו תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הינו אחד מהמוטיבציות של בני זוג לקיים קשר נישואין פורמאלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה. לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים מדמה מערכת יחסים של זוג נשוי (שרק במקרה זה יוכרו כ’ידועים בציבור’), יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה". כך גם בבחינת קיומו של ’משק בית משותף’, יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על ידי בני זוג נשואים, כמו, מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיוצ"ב.
4. במקרה דנן, לצדדים גרסאות קוטביות באשר לטיב מערכת החיים המשותפים שניהלו, וגרסתו של מי מהם אינה עדיפה על גרסתו של האחר.
מהי הלכת השיתוף?
החלת חזקת השיתוף בין ’ידועים בציבור’
1. אין די בהכרזת בני הזוג כ’ידועים בציבור’ לצורך החלת הלכת השיתוף, אלא קיים נטל מוגבר על הטוען לשיתוף להוכיח את כוונת השיתוף.
2. הלכת השיתוף אשר חלה בין ’ידועים בציבור’ צומצמה לאותם נכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים המשמשים את הצדדים בחיי היום-יום, או נרכשו על ידם במשותף, כדוגמת תכולת הדירה, המכונית המשותפת ולהבדיל, לדוגמא, מנכסים עסקיים.
3. בענייננו הנטל להוכיח את השיתוף הוא על הטוען לשיתוף. וליתר פירוט – על התובע הטוען לזכויות בדירה השייכת לנתבעת, והתובע לא הרים את הנטל להוכחת כוונת שיתוף בנכס זה. מימון רכישת הדירה על ידי הנתבעת ורישום הדירה על שמה סותרים את טענות התובע לשיתוף בדירה זו.
לסיכום,
למרות היותם של הצדדים מוכרים כ’ידועים בציבור’ התובע אינו זכאי לסעד ההצהרתי אותו תבע.
