במסגרת קשיים כלכליים, הורע המצב בין בני הזוג. האישה הסכימה להעביר כספים נוספים לבעל ו/או לבנק והתנתה העברתם בהתחייבות הבעל. את ההתחייבות ערכה האישה, בכתב ידה, והוא נחתם ע"י הבעל בלבד. הבעל התחייב כי במקרה של פירוד, יועבר חלקו בדירה לאישה.
התחייבות כתב - הסכם ממון האו "הסכם סתם"?
על בני הזוג, שנישאו בשנת 1987, חל חוק יחסי ממון בין בני זוג. על פי החוק, הסכם ממון יונק תוקפו רק אם מתקיימות שתי הדרישות המצטברות, שקבע המחוקק בסעיף 2 לחוק: עליו להיות בכתב; הוא טעון אישור בית המשפט או בית דין דתי (וכך גם כל שינוי המוכנס בו), אשר לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו;
סעיף 5 (א) (3) לחוק, מציין אפשרות נוספת והיא שבני זוג יערכו הסכם ’סתם’. די לו שיהא בכתב ואין צורך באישור ערכאה מוסמכת. המבחן הקובע, לבחינת מהותו של ההסכם, אינו מושפע מהיקף הנכסים הכלולים בהסכם אלא ממועד קיומו: אם עוסק ההסכם בחלוקת רכוש במקרה של גירושין - הרי מדובר בהסכם יחסי ממון הטעון אישור של בית המשפט לצורך קבלת תוקף ככזה.
במקרה דנן, לשון המסמך - "במקרה שנפרד מסיבה כלשהי ונפרק את חיינו המשותפים" – מלמדת כי התחייבויות הבעל תיכנסנה לתוקף רק לעת הפירוד ומכאן שבפני הסכם ממון כמשמעו בסעיף 1 לחוק הטעון אישור של בית משפט לצורך הכרתו ככזה.
האם היעדר אישורו של המסמך – הסכם ממון - מאיין את תוקפו?
לכלל האומר שהסכם ממון דרוש אישור מערכאה שיפוטית באופן מיוחד שקבע המחוקק, נקבע חריג בפסיקה והוא עיקרון תום הלב והמניעות. בענייננו, אין מחלוקת, כי האישה העבירה לבעל, מתוך כספי הפיצויים, במצטבר סך של 300,000 ₪. כספי פיצויים, ע"פ הוראות סעיף 5 (א) (2) לחוק, אינם נחשבים כנכס בר איזון. לא נטען, בשום הזדמנות, כי הבעל חפץ להשיב המצב לקדמותו, היינו, להשיב לאישה את כספי הפיצויים ו/או חלק מהם וכן לא נסתרה טענת האישה, כי היא לא היתה מעבירה את כספים אלו, כולם או מרביתם, אלמלא חתם לה הבעל על המסמך והתחייב כלפיה.
- הסכם ממון שלא אושר
- הסכם ממון יאושר על ידי שיחת טלפון בינלאומית
-
הסכם גירושין לא אושר בבית המשפט והצדדים נהגו על פיו, האם יבוטל? - הסכם בכתב סותר הסכם ממון, האמנם?
אין בית משפט שוקל "כדאיות" ההתחייבות שנטלו על עצמם הצדדים. מדובר בהתחייבות חוזית שנעשתה בין אנשים בגירים, אשר חזקה עליהם שיודעים הם לדאוג לעניינם ולהבטיח את זכויותיהם ככל מתקשר בהתחייבות חוזית - הבעל ביקש להמשיך ולנהל החברה ולעמוד בתנאי הבנק ואילו האישה ביקשה להבטיח לה את קורת הגג.
מהנסיבות שקדמו למסמך, לשון המסמך, התנהגות הצדדים טרם חתימת המסמך ולאחריו, חתימת הבעל על המסמך הנוסף, ההסדרים הכלכליים שהצדדים הסכימו עליהם בתוך ביתם פנימה אין זה ראוי, להשלים עם מציאות שבה הבעל, לאחר שהאישה שינתה את מצבה לרעה על סמך התחייבותו, יוכל להתחמק מהתחייבות שנטל על עצמו, רק בשל הטענה שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט.
מכח עיקרון תום הלב, מנוע הבעל ומושתק מלטעון לבטלות המסמך.
לסיכום,
לא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישור להישמע בטענה של העדר אישור, לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההתחייבות שנטל על עצמו. כוונתם המשותפת והאמיתית של בני הזוג, עת נחתם המסמך, מלמדת על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים.
בענייננו, האישה שינתה את מצבה לרעה בהסתמך על המצג שיצר כלפיה הבעל, כי התחייבותו כלפיה שרירה וקיימת. עיקרון תום הלב מעניק גושפנקא משפטית לצווי מוסר: התנהגות אנושית, ביושר ובהגינות. טענות הבעל, כי המסמך חסר תוקף, נדחות. תביעת הבעל לסעד הצהרתי לבטלות המסמך– נדחית. יש להורות על פירוק השיתוף בדירה בהתאם לחוק המקרקעין ולהוראות המסמך. חלקו של הבעל בדירה יועבר לידי האישה. הבעל ישא בתשלום המשכנתא, החל מיום הגשת התביעה.