המבקשת, ביקשה להצהיר על בעלותה הבלעדית במיטלטלי משק ביתה. התובענה הוגשה כנגד שני משיבים, שהם נושים של בעלה של המבקשת (להלן: החייב). המשיבה 1 הסכימה לבקשה שבתובענה, ואילו המשיבה 2 (להלן: המשיבה) התנגדה לה והציעה כי המבקשת תפדה את חלקו של החייב במיטלטלין.
לאחר שדירתם של בני הזוג נמכרה, לתשלום חובותיו של החייב, ולאחר שהחייב לא עמד בהבטחתו לשלם למבקשת עבור חלקה בדירה שנמכרה, נחתם בין בני הזוג, הסכם שלום בית ולחלופין הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה כאשר בהסכם נקבע בין השאר כי תכולת הבית תישאר בבעלותה ובחזקתה של המבקשת, לשימושה ולשימוש הילדים.
האם המבקשת הינה הבעלים של המיטלטלין?
כאשר אשת החייב פדתה את חלקו במיטלטלין המשותפים - על פי הסדר שהושג בתובענה לפסק דין הצהרתי לגבי מיטלטלי משק הבית - ושילמה לנושים את סכום הפידיון, נעשה בכך פירוק השיתוף בין בני הזוג, באותם מיטלטלין שלגביהם בוצע התשלום, ועל ידי כך רכשה האשה את חלקו של החייב במיטלטלין והפכה לבעלת המיטלטלין כלפי כולי עלמא.
כאשר בני זוג עורכים בינם לבין עצמם הסכם ממון או הסכם דומה (דוגמת הסכם שלום הבית בענייננו), ולאחר מכן ניתן לו תוקף של פסק דין על ידי ביהמ"ש - זכות קניינית, שהוענקה בהסכם כזה למי מבני הזוג, לא בהכרח תהא תקפה כלפי צדדים שלישיים.
יש למצוא את האיזון הראוי בין האוטונומיה וחופש ההתקשרות של בני הזוג, היינו - החופש להסדיר את חלוקת רכושם; לבין האינטרס של הנושה למנוע הברחת רכוש שאמור לשמש לפירעון חובו, או במילים אחרות - למנוע מצב שבו מסגרת חיי הנישואין תשמש "כמקור מפלט לחייבים מפני הנושים".
קראו גם בתחום:
- האם יש לפרק את השיתוף בבית המגורים?
- חלוקה בדירה הרשומה על שמו הבעל בלבד
- תביעה לסילוק ידו של הבעל מהדירה
- תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין
כאשר מתקיים בין בני הזוג שיתוף במיטלטלין, והאשה משלמת לנושים עבור מחצית המיטלטלין, ששייכת לבעלה (החייב) - מתקיים פירוק של השיתוף במיטלטלין, בדרך של רכישת חלקו של השותף האחד (החייב) על ידי השותף האחר (האשה). דרך זו של פירוק השיתוף במיטלטלין אפשרית, על פי סעיף 10 (ב) לחוק המיטלטלין, והיא יעילה וצודקת בנסיבות העניין.
התוצאה הקניינית - במישור הדין המהותי - של פירוק השיתוף במיטלטלין בדרך זו, היא כי האשה קונה בעלות מלאה במיטלטלין, זכות קניינית שעומדת כלפי כולי עלמא.
בעת הגשת התובענה בהליך הקודם טרם נפתחו, תיקי ההוצל"פ על ידי המשיבות דנן. על כן, על פני הדברים, לא היה חוסר תום לב מצד המבקשת בכך שלא כללה אותן בין המשיבים בהליך הקודם. בנסיבות אלה, לא הוכח חוסר תום לב מצד המבקשת, באי-הכללתה של המשיבה בהליך הקודם, אשר יצדיק דחיית תובענתה הנוכחית של המבקשת מטעמים של צדק ויושר, למרות קיומה של הזכות הקניינית שרכשה במיטלטלין.
לסיכום,
מששילמה המבקשת, בהליך הקודם, עבור חלקו של בעלה במיטלטלין המשותפים, היא הפכה בכך לבעלים של המיטלטלין במלואם, ונושים "חדשים" אינם יכולים עוד להיפרע מהם. פסק הדין ההצהרתי, שניתן בהליך הקודם, מצהיר על זכותה זו של המבקשת.
