סמכותם המיוחדת של בתי הדין הרבניים במדינת ישראל מעוגנת בחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953. מדובר בערכאות שיפוטיות בעלות סמכות ייחודית, אותה קיבלו ממדינת ישראל.
מעמדם של בתי הדין הרבניים זהה למעמדם של ערכאות המשפט החילוניות ומערכת בתי הדין מורכבת מבתי דין אזוריים ובית הדין הרבני הגדול. זאת ועוד, בתי הדין הרבניים כפופים לביקורת ופיקוח של מבקר המדינה וניתן לערער על החלטותיהם תוך הגשת עתירה לבג"צ.
קראו פסקי דין בתחום:
- החלטה בבבקשה לדחיית תביעת משמורת בגין העדר סמכות
- שאלת סמכות בית המשפט עקב הגשת תביעת גירושין כרוכה
- סמכות השיפוט לעניין הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין
שופטי בית הדין הרבני קרויים דיינים והם מתמנים לתפקידם על ידי נשיא המדינה, בכפוף להחלטה של וועדת מינויים אשר בראשה יושב שר הדתות. רוב התיקים בבתי הדין הרבניים נעשים במעמד של שלושה דיינים, כאשר מקרים דחופים וקיצוניים יכולים להיעשות גם במעמד של דיין אחד.
היכן נמצאים בתי הדין הרבניים?
בתי הדין הרבניים רואים את ההלכה היהודית כאור לנגד עיניהם, ופסיקותיהם נובעות מהלכות הדת היהודית. יש לציין כי לדתות האחרות במדינה קיימת מערכת משפט זהה הפועלת לפי הלכות כל דת ודת (לדוגמא, בית הדין השרעי לעדה המוסלמית).
בתי הדין הרבניים האזוריים בישראל נמצאים בירושלים, תל אביב, רחובות, צפת, פתח תקווה, נתניה, חיפה, טבריה, אשקלון, אשדוד, אריאל ובאר שבע. מקום מושבו של בית הדין הרבני הגדול, שהינו ערכאת הערעור על החלטות בתי הדין האזוריים, נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול משמש גם כיו"ר מערכת המשפט הרבנית.
קראו עוד בתחום:
בתי הדין הרבניים אינם מקום אליו מגיעים אזרחים חילוניים, כל אימת שאין הם זקוקים לדון בענייני נישואין או גירושין. מדינת ישראל העניקה סמכות בלעדית לבתי הדין הרבניים בנושאים אלו, ככל הנוגע לבני הדת היהודית.
בתי הדין מול בתי המשפט?
כל הנושאים הכרוכים באופן טבעי בהליכי הגירושין ידונו לא אחת, גם בין בני זוג חילוניים, בין כתלי בתי הדין הרבניים. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות לדון בעניינים אלו, באופן הזהה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
כאשר בני הזוג נותנים הסכמתם באופן הדדי לדיון בנושא מסוים בבית הדין הרבני, קונה הערכאה הדתית סמכות בלעדית לדון בנושא. במקרים בהם אין הסכמה בין בני הזוג, ידונו ההליכים בערכאה הראשונה אליה יוגשו - אי לכך התפתח בישראל מנהג הקרוי - "מרוץ הסמכויות".
קיימים מספר הבדלים באופן ניהול סדרי הדין בין בית הדין הרבני לבין בתי המשפט לענייני משפחה. למשל, בבתי הדין הרבניים יכול כל צד לדבר באופן ישיר עם הדיינים, גם במקרים בהם הוא מיוצג על ידי עורך דין. כמו כן, כנגד החלטת בית הדין הרבני הגדול ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון, דבר אשר איננו אפשרי במקרים בהם נידונה הסוגיה בבית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, יש להבהיר כי לא בנקל יתערב בית המשפט העליון בהחלטה של בית דין רבני. התערבות זו תעשה בזהירות (עקב מערכת היחסים המורכבת בין הדת למדינה בישראל) ורק במקרים בהם בית הדין הרבני חרג באופן בוטה מסמכותו.
