עסקינן בשתי צוואות שהותיר אחריו המנוח: צוואה אחת, אשר אין חולק כי נחתמה ביום 26.06.95 הינה לטובת התובע, אחיינו של המנוח. הצוואה השניה, אשר נחתמה לכאורה ביום 24.10.95, הינה לטובת הנתבעת, גרושתו של המנוח. שאלת מועד החתימה על צוואה זו שנויה במחלוקת.
איזו צוואה מבין הצוואות תקפה?
התאריך המודפס תוקן בשני המקומות בו הוא מופיע ע"ג המסמך, והוסף בכתב יד פעם נוספת בתחתית העמוד. התיקון נעשה בספרה המציינת את החודש. ספרת החודש המקורי, כפי שהודפסה (ואח"כ נמחקה בטיפקס ותוקנה בכתב יד) איננה ניתנת לזיהוי. התאריך המתוקן הקיים היום הינו 24.10.95, כאשר הספרות "24" ו-"95" מודפסות. הספרה "10" כתובה בכתב יד מעל הספרה שהודפסה במקור, ונמחקה, כאמור, בטיפקס. חתימת המצווה איננה מופיעה לצד התיקונים.
קרא עוד...
למעשה, כיום אין מחלוקת כי מדובר בתיקון שנעשה בדיעבד. מועד התיקון מאוחר למועד פטירת המנוח וסמוך למועד פתיחת ההליכים המשפטיים. התיקון, כמפורט לעיל, פוגם בצוואה.
פגם בצוואה פוגע בחזקת התקפות שלה ומעביר את נטל הוכחת אמיתותה של הצוואה אל המבקש לקיימה. על המבקש את קיום הצוואה לשכנע את בית המשפט בכך שלפניו הבעה אמיתית של רצונו של המצווה, דהיינו גמירות דעת לצוות.
בענייננו, מעבר לטענתה הסתמית כי המדובר ב"טעות קטנה" אין בידיה של הנתבעת כל הוכחה שהיא באשר לנסיבות עריכתה של הצוואה, מועד עריכתה ומה היה רצונו האחרון של המנוח. זאת ועוד, אי העדתם של עדים אשר אמורים לתמוך בגירסת הנתבעת, פועל לרעתה. לא זו אף זאת, הנתעת לא נתנה כל הסבר שהוא לשאלה מדוע היה צורך בתיקון תאריך הצוואה לאחר מועד פטירת המנוח?!
לסיכום,
הנתבעת לא הוכיחה את אמיתות הצוואה כפי שהיה מוטל עליה ודינה של הצוואה להיפסל מטעם זה בלבד, הרי שאין צורך להידרש לחוות דעת מומחה בשאלה האם חתימת המנוח זוייפה. הסבירות כי הצוואה איננה משקפת את רצונו האחרון של המנוח עולה על הסבירות כי מדובר בצוואה אותנטית, אחרונה, של המנוח.
