חוק הירושה מסדיר כללים לעשיית צוואה, בכתב או בעל פה וקובע כי עורך הצוואה יכול להוריש את כל רכושו לבן זוגו, לבני משפחתו, או לכל אדם, או תאגיד אחר, לפי בחירתו החופשית. במידה ולא נערכה צוואה, בית המשפט יכריע מי הם היורשים החוקיים.
פרק ראשון
הוראות כלליות לחלוקת הירושה
1-2. כאשר אדם נפטר רכושו ונכסיו עוברים אל יורשיו, על סמך הצוואה שהשאיר אחריו, או על פי הדין.
3-4. כשירים להיות יורשים, הם אנשים שהיו בחיים, בעת פטירתו של המוריש, ילדים שנולדו תוך 300 יום לאחר פטירתו ותאגיד.
5. האנשים הפסולים להיות יורשים, הם אלה שהורשעו במוות המוריש, או ניסו לגרום למותו, וכמו כן, אנשים שהורשעו בהעלמת הצוואה האחרונה, או שזייפו אותה במטרת לזכות ברכוש. במידה והמוריש סלח למי שהורשע בניסיון לגרימת מותו וכתב זאת בצוואתו, הוא ישוב להיות יורש כשיר.
6. אדם שהוכרז כיורש, רשאי לוותר על חלקו בירושה בטרם היא חולקה ולהודיע על כך לבית המשפט.
לא ניתן להעביר את זכות הירושה לאדם אחר, אלא החלק בירושה של אדם שוויתר, יעבור ליורשים האחרים.
7. היורש רשאי לשעבד את חלקו בירושה והנושים רשאים לעקל את החלק, כל עוד לא חולקה הירושה בין יתר היורשים. במידה והיורש שיעבד את חלקו, הוא איבד את זכותו לוותר על הירושה.
נכסים בירושה אינם לשעבוד או עיקול, כל עוד לא חולקה הירושה.
8. לא ניתן לערוך עסקאות עתידיות בירושה, כל עוד הן לא רשומות כחוק בצוואה. כלומר, לא ניתן לטעון שנסגרו הסכמים בעל פה על רכוש או נכס מסוים, אם הם לא כתובים בצוואה כחוק.
8א. בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות. על מנת לבטל את הצוואה המשותפת, בן הזוג האחד צריך למסור הודעה כתובה על הביטול לבן הזוג השני.
לאחר פטירת אחד מבני הזוג, רשאי בן הזוג שנותר בחיים, לוותר על חלקו בירושה, לטובת הילדים או בני משפחתו של המוריש.
פרק שני
ירושה על פי הדין
10. היורשים על פי הדין הם בני הזוג ובני המשפחה מקרבה ראשונה: ילדים, הורים, וסבים.
11. בן הזוג מקבל את כל הרכוש הנייד, כולל המכונית ומשאר העיזבון הוא מקבל חצי, אם למוריש יש ילדים והורים. או שני שליש, אם למוריש אין ילדים והורים אך יש לו אחים, אחיינים וסבים, זאת בתנאי שבני הזוג היו נשואים למעלה משלוש שנים וגרו באותה הדירה בזמן הפטירה.
אם למוריש לא היו בני משפחה בכלל, הבן זוג יקבל את כל העיזבון.
12. הילדים נמצאים בראש סדר העדיפות לקבלת הירושה, אחרי הם יבואו ההורים ואחריהם הסבים.
13. הירושה מתחלקת באופן שווה בין הילדים, וכמו כן מתחלקת שווה בין ההורים ובין הסבים.
14. במקרה וילדו של המוריש נפטר, יקבלו נכדים את חלקו, הנכדים יקבלו שווה בשווה את העיזבון.
15. חלקו בירושה של יורש שוויתר שלא לטובת בן זוגו או בני משפחתו, יינתן באופן שווה לשאר היורשים החוקיים.
16. במקרה של אימוץ, יהיה הילד המאומץ וצאצאיו זכאים לירושה, בדיוק כמו ילד ביולוגי.
הוריו וסביו הביולוגים של המאומץ (שוויתרו על הילד ושלחו אותו לאימוץ) אינם נחשבים ליורשים חוקיים.
17. כאשר למוריש אין בן זוג ובני משפחה, המדינה היא היורשת החוקית והיא תקבל את כל העיזבון. העיזבון שירשה המדינה ישמש לחינוך, בריאות ומדע. כמו כן העיזבון יכול לשמש לכיסוי חובותיו של המוריש, או לעבור לבן זוג או בני משפחה של המוריש, שאינם מופיעים בצוואה.
פרק שלישי
ירושה על פי צוואה
18-22. הצוואה יכולה להיערך בכתב ידו של המוריש, בפני שני עדים עם חתימתו של המוריש והיא תימסר לרשם לענייני ירושה, או להיערך בפני רשות, או בעל פה בפני שופט או נוטריון.
23. צוואה שנערכה בעל פה לא תהיה בעלת תוקף, לאחר חודש ימים, אם המוריש נשאר בחיים.
24. קטינים או אנשים הפסולים לדין, אינם יכולים לשמש כעדים לעריכת הצוואה. צוואה שנערכה על ידם תהייה מבוטלת.
28. הצוואה תיערך אך ורק על ידי המוריש ולא על ידי אף אדם אחר.
29. אדם יכול לכתוב בצוואתו כי יש לבחור מתוך רשימת היורשים, זוכה אחד לחלק מסוים והוא יכול לכתוב בידי מי הוא ייבחר, אם לא תהיה הסכמה, בית המשפט יכריע.
30. צוואה שנעשתה תחת אונס או איומים לא תהיה בעלת תוקף משפטי.
33. הוראת צוואה מעורפלת שלא ניתן להבין בברור מי היורש, או שתהיה בלתי מוסרית, תהיה מבוטלת.
36. עורך הצוואה רשאי לבטל אותה על ידי ביטול מפורש, או להשמיד אותה, צוואה חדשה מבטלת את הקודמת.
40. אדם רשאי להוריש לאדם אחד, או יותר, את כל עזבונו ונכסיו, או חלק מהם, ורשאי לקבוע סדר עדיפויות ותנאים, במידה ואחד מיורשיו ימות או יוותר על החלק שלו.
45. מחבר הצוואה יכול לדרוש מיורשיו מה הם רשאים או לא רשאים לעשות עם הרכוש והנכסים.
55. בני זוג שאינם נשואים אך חיים יחד, ייחשבו כיורשים חוקיים במידה ואף אחד מהם לא נשוי לאדם אחר ואין הוראה שונה בצוואה.
56. במידה ולמוריש היו בני משפחה הזקוקים למזונות, ניתן להעביר את התשלום מהעיזבון, לאלמנה, לילדים עד גיל 18, או ילדים נכים, כולל ילדים שנולדו לאחר פטירתו של המוריש וילדיו המאומצים. דמי מזונות מהעיזבון ניתן להעביר גם להוריו של המוריש, במקרה וחובת האחריות לכלכלתם היא שלו.
65. האפוטרופוס הכללי הוא ממונה לענייני הירושה, הרשם לענייני הירושה רשאי להצהיר על זכויותיהם של היורשים על ידי צו הירושה, שהו צו משפטי הקובע את זכויות וחלקם של היורשים במקרה והנפטר לא ערך צוואה, או על ידי צו קיום הצוואה, כאשר היא קיימת.
75. אדם שמחזיק ברשותו צוואה או העתק, של אדם אחר, חייב למסור אותה מידי עם מותו של האדם, לרשם לענייני ירושה.
77. עורך הצוואה רשאי למנות מנהל על העיזבון. תפקידיו של המנהל הם לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את החובות במידת הצורך, ולחלק את היתר בין היורשים החוקיים.
78. אם עורך הצוואה לא מינה מנהל עיזבון, היורשים רשאים להגיש בקשה לבית המשפט או לרשם לענייני הירושה למנות מנהל עיזבון, שיכול להיות אדם יחיד, תאגיד או אפוטרופוס כללי.
