על רקע הגירושין, ביקש הגבר להסיר את רישומו כאביו של קטין, מאחר ואביו הביולוגי של הילד הוא ככל הנראה, המאהב של אשתו לשעבר.
בית המשפט לענייני משפחה, דחה את בקשתם של בני זוג, אשר בעקבות הגירושין ביקשו לבטל את רישומו של הגבר, כאבי בנה של האשה, בטענה כי הוא אינו אביו הביולוגי. הסתבר כי בזמן שהשניים היו נשואים, האשה הרתה לגבר אחר, שזהותו ידועה לבני הזוג, אך לא נחשפה בעת הדיון המשפטי. בית משפט סירב להיעתר לבקשה החריגה ונימק כי לטובתו של הקטין לא ישונה הרישום.
בערעורו טען הגרוש, כי כל הצדדים מסכימים לערוך בדיקה גנטית
הגבר לא הסתפק בהחלטת בית המשפט וערער על פסק הדין, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה טעה שלא נעתר לבקשה, זאת לאור זהותו הידועה של האב הביולוגי והסכמתה של האם לעריכת בדיקת אבהות.
חשוב לציין, כי אמו של הקטין לא הצטרפה לערעורו של בן זוגה לשעבר, מסיבותיה האישיות, אך בית המשפט התקשה לקבל את היעדרותה מהמשפט, מאחר ומדובר בעתיד בנה.
בית המשפט לא מותיר בדיקת אבהות, לאחר שהבקשה נדחתה בידי נשיא בית הדין הרבני
שופטי בית המשפט המחוזי, שדנו בגירושי בני הזוג, קבעו בהתאם לעמדתו של נשיא בית הדין הרבני, כי אין לערוך בדיקת אבהות, זאת לפי סעיף 28 ד' לחוק מידע גנטי, בו נקבע כי בית המשפט לא יורה על עריכת הבדיקה, לאדם שרשום כאביו של קטין, אם אמו של הקטין היתה נשואה לו לפני הולדתו, אלא במקרים קיצוניים בהם ניתן צו מיוחד לבדיקת אבהות, מחשש לממזרות, או סכנת חיים לילד.
כמו כן, תיקון חוק מידע גנטי, לא מותיר לבית המשפט שיקול דעת, לאחר שחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול התקבלה.
מחשש לממזרות יפעל בית המשפט לפי מדרג ראיות
חרף זאת, קבעו השופטים כי אפשר לדון בשאלת האבהות, באמצעות מדרג הראיות, מחשש לממזרות. על פי שיטה זו, יעבוד בית המשפט בשלושה שלבים, כאשר טובתו של הקטין עומדת לפניו. בשלב הראשון, יוצגו לפניו ראיות הנוגעות למצבו של הילד, הכוללת את קשריו עם אמו, עם האדם שרשום כאביו ועם אביו הביולוגי. בשלב הבא, ייבדקו הנסיבות אשר הובילו להולדתו של הקטין, ובשלב האחרון יכריע בית המשפט, אם הבדיקה הגנטית אכן הכרחית.
לא ניתן להסיר את הרישום ללא עמדתו של האב הביולוגי
השופטים ציינו, כי העובדה שהמערער וגרושתו, לא חשפו את אביו הביולוגי של הקטין ולא צירפו אותו לדיון המשפטי, מעידה על חוסר הבנתם את חשיבות הסרת הרישום ומשמעותו ולא ניתן להיעתר לבקשה מבלי שהאב הנטען יביע את עמדתו.
כמו כן, בני הזוג לא חשפו את הנסיבות בהן נולד הקטין, כאשר היו השניים נשואים וכך בעצם הם לא מנעו את הסיכוי של הקטין להיחשב כממזר. ולכן, לעת עתה לא ניתן להתיר את שינוי הרישום.
פסק הדין בוטל ובני הזוג יגישו תביעה מתוקנת יחד עם האב הביולוגי
למרות כל העובדות שלא נזקפות לטובתו של הילד, פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בוטל, ובני הזוג התבקשו להגיש תביעה מתוקנת, יחד עם אביו הביולוגי של הקטין. אך ורק לאור הצורך לבדוק מה היא אכן טובתו של הקטין, ולא מאחר ונפלה טעות בידי בית משפט לענייני משפחה בנסיבות שעמדו בפניו.