האם בית המשפט יבטל את תצהיר ההסתלקות מהעיזבון ההורים?

התובעת עתרה לבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, במטרה לבטל את הסתלקותה מעיזבון הוריה, בכדי לתקן את צו הירושה.

בחודש מאי 2005, נפטר אביהם של שבעה ילדים, ביניהם התובעת והנתבע. האם נפטרה בשנת 1998. וההורים הותירו אחריהם עיזבון המשותף שכולל דירה וכספים בסך של 65,000 שקלים.

בשנת 2010 ניתן צו ירושה על העיזבון, לאחר שששה אחים, וביניהם התובעת, הסתלקו מעיזבון האם, לטובת האח הבכור, שלקח על עצמו את תפקיד מנהל הכספים של המשפחה, לאחר מות האב.

בצו הירושה המתוקן נרשם האח הבכור כבעל הזכויות המלאות על העיזבון

האחים נרשמו כיורשי האב, והבכור כיורש הבלעדי של האם, שכלל כמחצית מהעיזבון. באותו יום ניתן צו ירושה נוסף, בעקבות הסתלקות האחים גם מעיזבון האב, ובצו המתוקן נרשם האח הבכור כיורש יחיד של עיזבון שני ההורים.

התובעת, הינה בת זקונים, המתגוררת בדירת ההורים יחד עם בנה הקטין ועם שני אחים נוספים. לטענתה, הזכויות בדירה שייכות להורים והן רשומות עד היום על שמם והוסיפה כי היא סעדה את האב, מאז מות האם ועד יומו האחרון.

התובעת טענה כי היא חתמה על תצהיר ההסתלקות, עקב לחצים שהפעיל עליה אחיה (הנתבע), ולאחר שהבהיר לה כי אם לא תחתום על ההסתלקות לא יוגש צו לירושה, והכסף יעבור לרשות המדינה. בין האחים הוסכם כי הכסף מהעיזבון ישמש לקניית ספר תורה על שמם של ההורים והיא לא רצתה לצער אותם ולמנוע מהם לרכוש את הספר.

הנתבע שכנע את אחותו כי היא תוכל להמשיך להתגורר בדירה כל חייה

הנתבע הדגיש בפניה כי החתימה על התצהיר הינה ביחס לכספים בלבד, ואינה קשורה כלל לדירה, אך כאשר התובעת הגיעה למשרד העורך דין, בכוונה לחתום על ההסתלקות, היא הבינה כי החתימה כרוכה בוויתור הדירה. לכן היא חזרה בה מהסכמתה.

כעבור מספר ימים, לאחר ביקורה אצל עורך הדין, הנתבע הגיע אל דירת התובעת והבטיח לה כי היא תוכל להמשיך לגור בה, עד סוף ימי חייה ואפילו התחייב לבנות לה ולבנה יחידת דיור מאחורי הבית. הנתבע הצליח לשכנע את אחותו הצעירה והיא הסכימה לבסוף לחתום על התצהיר.

אך חרף כל ההבטחות, לאחר מספר שנים, הנתבע הודיע לתובעת כי הוא מוכר את הבית בטענה שהאחים זקוקים לכסף.

ההסכם נועד להגן על התובעת, על מנת שהאחים האחרים לא יוציאו אותה מהדירה

הנתבע טען כי בתחילה אכן היו לתובעת חששות, אך היא חתמה על תצהיר ההסתלקות בהסכמה מלאה, תוך מודעות לתוצאותיה. ההסכם על הסתלקות מהעיזבון נעשה בין האחים בעל פה, והנתבע התחייב לחלק באופן שווה את הדירה, כלומר שביעית מהדירה לכל אח.
עוד טען הנתבע כי ההסכם נועד להגן על התובעת ושני האחים הנוספים שגרים בדירה, מהחשש שאם הדירה תימכר, הם לא יצליחו לקנות לעצמם דירה חלופית ואף הדגיש כי הוא עומד בהתחייבותו והוא מתכוון לאפשר להם להמשיך להתגורר בדירה.

הנתבע הבטיח שני דברים מנוגדים, לכן התביעה התקבלה

במהלך הדיון המשפטי, הנתבע טען כי ביקש מאחיו לחתום על תצהיר ההסתלקות, בכדי שיוכל להגן על אחותו הצעירה והוא מתכוון לעשות זאת עד סוף ימי חייו. אך עם זאת העיד הנתבע, כי  הוא אינו יכול להתחייב באופן פורמלי על המשך המגורים של התובעת בדירה. למרות שמתוקף צו הירושה, הוא בעל הזכויות הבלעדיות על הדירה, סוכם בין האחים כי הדירה תתחלק ביניהם באופן שווה.

השופטת מצאה שבדבריו של הנתבע קיימות סתירות, מצד אחד הוא בעל הזכויות הבלעדיות על הדירה ומן הצד השני, הוא אינו יכול להתחייב באופן רשמי על המשך מגוריה של התובעת, מאחר שהוא הבטיח לשלם ליתר האחים את חלקם תמורת הדירה כשהיא תימכר.
בנסיבות אלה בית המשפט קיבל את התובענה לביטול ההסתלקות מעיזבון ההורים והנתבע יישא בהוצאות המשפט בסך 7,500 שקלים.