האם יש להתיר הרחבת תוצאות צו אימוץ שניתן?

 

 

בקשת היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות ב"כ היועץ המשפטי במשרד הרווחה למתן צו מניעה כנגד המשיבה, האוסר עליה ליצור קשר מכל סוג שהוא עם הקטין פלוני, הגדל במשפחה מאמצת. במסגרת בקשת היועמ"ש נדונה אף בקשת המשיבה להרחבת הקשר בינה לבין הקטין על דרך של מפגשים פרונטאליים.

 

 

 

1.  ההורים המאמצים משמשים מרגע מתן צו האימוץ כהוריו של הקטין וכאפוטרופסים עליו לכל דבר ועניין. מרגע מתן צו האימוץ, אפוא, אין למשיבה כל זכות או חבות כלפי הקטין, המקנים לה מעמד לפנות לבית המשפט בבקשה כלשהיא בהתייחס לקטין, לרבות בבקשה שבנדון. מטעם זה בלבד יש לדחות בקשת המשיבה.

 

2. צמצום תוצאות האימוץ ייעשה רק אם נוכח בית המשפט שהדבר הינו לטובת המאומץ. משמע, כאשר השאלה הנבחנת הינה צמצום תוצאות האימוץ, תשמש טובת המאומץ, ולא טובתם של ההורים הביולוגיים, שיקול יחידי ומכריע, ואין בית המשפט בוחן מחדש לצורך זה את סוגיית המסוגלות ההורית, או כל עילת אימוץ אחרת מהמנויות בסעיף 13 לחוק.

 

3. במסגרת בחינת טובתו של הקטין, יש לבחון, בין היתר, את צרכי הקטין ואת רצונו (כאשר ביכולתו להביע רצון זה); יש לתת הדעת לגילו של הקטין ולזיכרונותיו מעברו, ולהתחשב בשאלה אם מאז הוצאתו מחזקת הוריו הביולוגיים נשמר הקשר בינם לבין הקטין, ואם היה בקשר זה כדי להועיל לקטין; יש לתהות על מסוגלות ההורים הביולוגיים לכבד את גבולות הקשר המוגבל, תוך בחינת מידת החשש, שלא יוכלו להתגבר על "קשר הדם" ובכך תסוכל האפשרות של שיקום ילדם אצל ההורים המאמצים; ויש להביא בחשבון - באותם מקרים שבהם הקטין כבר נמצא ברשות ההורים המאמצים - את עמדת המאמצים לאפשרות של צמצום תוצאות האימוץ, באשר הסכמתם לאימוץ הפתוח הינה תנאי חיוני להצלחתו.

 

4. כמתואר בתסקיר, ההורים המאמצים דיווחו, כי לאחר סיום הקשר בין הקטין למשיבה חלה התייצבות ורגיעה בהתנהגותו של הקטין, והוא החל חוזר לעצמו בהדרגה, ומתפקד בבית הספר ובבית באופן נורמטיבי. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת המשיבה ולפיה הרחבת הקשר עימה הינה בגדר צורך החיוני לקטין, העולה בקנה אחד עם טובתו, כי אם ההיפך הוא הנכון.

 

5. חשש נוסף שעולה בעניין זה הינו מפני משבר נאמנות אליו עלול הקטין להיקלע במידה ויימשך הקשר עם המשיבה. תחרות זו שעשויה להיווצר בין המשיבה להורים המאמצים וודאי אינה מטובתו של הקטין, ועשויה לפגוע בו ולהזיק לו באשר הוא אינו מסוגל להתמודד עמו בגיל זה ולפי בשלותו.

 

6. בנסיבות בהן ההורים המאמצים מתנגדים להרחבת הקשר הקיים מהווה הדבר שיקול נכבד לדחיית בקשת המשיבה.

 

7.  שיקול נוסף שיש בו כדי להביא לדחיית בקשתה של המשיבה הינו הצורך בהגנה על מוסד האימוץ ומניעת הישנות מקרים דומים לנדון בעתיד.

 

לסיכום,

 

הרחבת הקשר בין המשיבה לקטין אינה עומדת בקנה אחד עם טובת הקטין. לאור זאת, וכן בהתחשב ביתר השיקולים שפורטו לעיל, לרבות התנגדותה הנחרצת של המשפחה המאמצת להרחבת הקשר הקיים, יש לדחות בקשת המשיבה להרחבת הקשר, ולקבל בקשת היועמ"ש למתן צו מניעה קבוע.

 

 

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך