האישה יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי מזונות, כפי שנקבע בעניינה בערכאה משפטית או בהסכם גירושין. הביטוח הלאומי משווה בין סכום המזונות הקבוע בפסק הדין או הסכם הגירושין, לבין סכום המזונות לו זכאים ילדי האישה לפי תקנות הביטוח הלאומי – ומשלם את המזונות על פי הסכום הנמוך.
על פי רוב תקבל האישה דמי מזונות הנמוכים מהסכום הקבוע בעבורה מעת הביטוח הלאומי, ובמקביל יפתח המל"ל בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב על מנת לגבות את הסכום במלואו. במידה ועלה בידו של המוסד לביטוח לאומי לגבות את מלוא הסכום מהגבר, יושב ההפרש לאישה ו\או לקטינים.
עם זאת, במידה ומשכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או במידה והיא דרה עם החייב תחת אותה קורת גג, לא תהה היא זכאית לקבל מזונותיה מהביטוח הלאומי.
דין חוב מזונות אשר אינו נפרע כחוק הוא כדין שיק ללא כיסוי. גם כאן וגם כאן יכולה האישה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל אשר תפתח בהליכים כנגד האב הסרבן על מנת לגבות את דמי המזונות. בסמכותה של הלשכה להוצאה לפועל לעקל את נכסיו של החייב, לרבות משכורתו, חשבונות הבנק שלו, נכסי מקרקעין הרשומים על שמו וכו’. במידה ויווצר צורך לכך – יכולה ההוצאה לפועל גם להוציא צווי מאסר או עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הגבר.
במידה ושולמו דמי המזונות כפי שנקבעו, יכול האב לטעון טענת "פרעתי" אשר תוכח אגב הצגת חשבוניות והעברות כספים, אם לידי האם ישירות או לידי צד ג’ (כגון בי"ס, ביה"ח, מורים פרטיים וכו’). במידה ושולמו סכומים במזומן, אשר לא הומצאו קבלות או רישומים כנגדם, עלולה הוכחתם בבית המשפט להיות עניין מסובך ביותר.
מה במידה והאב פשט את הרגל?
פשיטת רגל הינה הכרזה שמגדירה חייב כאדם אשר איננו יכול לשאת בנטל החובות הרובצים על כתפיו. במידה ומכריז בית המשפט על חייב כפושט רגל, על הזכאים במזונות להגיש תביעה לקבלת החוב, בטרם הוצא צו כינוס הנכסים כנגד החייב.