במקרה בו הבעל ממאן לשלם את דמי המזונות יכולה האישה לדרוש ממנו להעניק לה גט ולהתגרש ממנו שכן הוא מפר את ההבטחה אשר נתן לה ביום נישואין ובה אמר לה כי יכלכל אותה לרבות מגוריה, צרכיה ומזונותיה. אישה אשר זכתה לתשלום מזונות מטעם פסק דין חלוט שניתן בבית משפט, והבעל עדיין מסרב לשאת בנטל, רשאית לפעול בשתי דרכים:
קבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי
האישה יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי מזונות, כפי שנקבע בעניינה בפסק הדין אשר תציג במוסד בביטוח לאומי. הביטוח הלאומי משווה בין סכום המזונות הקבוע בפסק הדין לבין סכום המזונות לו זכאים ילדי האישה לפי תקנות הביטוח הלאומי – ומשלם את המזונות על פי הסכום הנמוך.
על פי רוב תקבל האישה דמי מזונות הנמוכים מהסכום הקבוע בעבורה מעת הביטוח הלאומי, ובמקביל יפתח המל"ל בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב על מנת לגבות את הסכום במלואו. במידה ועלה בידו של המוסד לביטוח לאומי לגבות את מלוא הסכום מן הגבר, יושב ההפרש לאישה.
עם זאת, במידה ומשכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או במידה והיא דרה עם החייב תחת אותה קורת גג, לא תהה היא זכאית לקבל מזונותיה מהביטוח הלאומי.
דין חוב מזונות אשר אינו נפרע כחוק הוא כדין שיק ללא כיסוי. גם כאן וגם כאן יכולה האישה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל אשר תפתח בהליכים כנגד הבעל הסרבן, על מנת לגבות את דמי המזונות. בסמכותה של הלשכה להוצאה לפועל לעקל את נכסיו של החייב, לרבות משכורתו, חשבונות הבנק שלו, נכסי מקרקעין הרשומים על שמו וכו’. במידה ויווצר צורך לכך – יכולה ההוצאה לפועל גם להוציא צווי מאסר או עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל.
במידה ושולמו דמי המזונות כפי שנקבעו, יכול הבעל לטעון טענת "פרעתי" אשר תוכח אגב הצגת חשבוניות והעברות כספים, אם לידי האישה ישירות או לידי צד ג’ (כגון ביה"ח, שכ"ד וכו’). במידה ושולמו סכומים במזומן, אשר לא הומצאו קבלות או רישומים כנגדם, עלולה הוכחתם בבית המשפט להיות עניין מסובך ביותר.